Page 61 - 28322
P. 61

‫רשימות על אמנות החיים | ‪61‬‬

‫או משום שהמוח יודע לספר לנו סיפורי נחמה‪ :‬אמנם הסתבר‬
‫שבעלי היה המחסל הראשי של המאפיה הסיציליאנית‪ ,‬אך איזו‬
‫איטלקית יפה הייתה לו‪ ...‬הוא גם לימד אותי להטיל סכינים‬
‫למטרה ואני יודעת לירות בשני אקדחים בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬הכאב על דברים שלא עשינו לא נותן למוח חומר גלם‬
‫לסיפורי עידוד ונחמה ואנו רק מתייסרים עוד ועוד כאשר אנו‬

                     ‫שואלים שוב ושוב מה היה קורה אילו‪*...‬‬
‫השתתפתי פעם בכנס שדובר בו על אושר ואחד המרצים‬
‫סיפר כי נשים בשנות השלושים לחייהן שגמרו אומר לא להביא‬
‫ילדים לעולם היו מאושרות יותר מאשר הנשים שכן עשו זאת‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬תנועת ה־‪ anti-natalism‬די פופולרית בצפון־מערב‬
‫אירופה‪ .‬אך כרגיל כדאי להיזהר בקביעת עמדות‪ .‬מסתבר‬
‫שנשים בעשור השישי לחייהן עלולות להרגיש חרטה עמוקה‬
‫על שלא הביאו ילד לעולם‪ .‬והחרטה תהיה כאבן ריחיים על‬
‫ליבן‪ ,‬מפני שזו ‪ ,error of omission‬חרטה בעקבות אי־עשייה‪.‬‬

  ‫והנה — אני שומע קול תופים — חמש החרטות הגדולות‪:‬‬

              ‫הלוואי שהייתי מרשה לעצמי לשמוח יותר‪.‬‬
         ‫הלוואי שהייתי שומר על קשר עם החברים שלי‪.‬‬

                ‫הלוואי שהיה לי אומץ לבטא את רגשותי‪.‬‬
                    ‫הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה‪.‬‬

   ‫הלוואי שהיה לי האומץ לחיות את חיי מתוך נאמנות‬
         ‫לעצמי‪ ,‬ולא למה שאנשים אחרים ציפו ממני‪.‬‬

‫*	 ואם הנושא ממש מעניין אתכם‪ ,‬הנה עוד מאמר מומלץ‪Gilovich, Medvec :‬‬
‫‪and Kahneman (1998). "Varieties of Regret: A debate and partial‬‬

                                                                    ‫"‪resolution‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66