Page 122 - HALACHA
P. 122
הלכה ררוב תכאלמ
יומית
יא טבת
הוצאת זיתים בכף מחוררת
.דכזיתים הנמצאים במים באופן שהם צפופים ,הרי הם נידונים כמעורבים]נ[
עם המים ,ואסור להוציאם בכלי המיוחד לברירה כגון כף מחוררת ,אפילו
שמוציא את האוכל שהם הזיתים מהפסולת שהם המים ,כיון שבכלי
המיוחד לכך אסור .אך אם אין הזיתים צפופים אלא בודדים ונמצאים
במים רבים ,אין דינם כמעורבים עם המים]אנ[ ומותר להוציאם אחד
אחד עם כף מחוררת]בנ[ מפני שאין זה נקרא שמפריד תערובת ,שהרי
הם אינם מעורבים ,אך לא יוציא כמה זיתים ביחד ,כדי שלא יהא שוב
תערובת בין הזיתים למים.
וכל זה בזית שיש בו חרצן ונמצא בפני עצמו שאז אינו נידון כמעורב עם
המים ,אבל זית שאין בו חרצן והוא חלול דינו כמעורב עם המים מפני
שהמים נכנסים בתוכו ,ואסור להוציאו עם כף מחוררת ואפילו שיהא
יחידי במים.
Q
]נ[ ואע"פ שהחזו"א באור"ח סימן נ"ג כתב שזבוב שנפל לתוך מים נידון כמעורב איתו רק מפני
שהמים נכנסים בין הסנפירים והכנפים ,אבל חפץ חלק שנפל לתוך מים אינו נידון כמעורב
עם המים וא"כ לכאורה צריך להיות שזיתים שהם חלקים אינם נקראים מעורבים עם המים,
מכל מקום היות ויש כאן קיבוץ של כמה זיתים ,הרי הם נידונים כמעורבים עם המים ,ואה"נ
זית אחד אינו נקרא מעורב עם המים.
]אנ[ כמו שנתבאר לעיל בהערה נ'.
]בנ[ ואפילו שכלי המיוחד לברירה דינו ככלי שמלאכתו לאיסור ,מכל מקום כאן שמשתמש בו
שימוש המותר ,מותר להשתמש בו.
אכק
