Page 120 - HALACHA
P. 120
הלכה ררוב תכאלמ
יומית
ט טבת
בבגדים
.בכישנם שלשה אופנים של הנחת חולצות לאחר כיבוסם:
1.1ישנו אופן שתולים את כל החולצות על קולב אחד [ומיירי שכל חולצה
בצבע אחר].
2.2וישנו אופן שתולים כל חולצה על כל קולב בפני עצמו ,ומניחים את כל
הקולבים בארון.
3.3וישנו אופן שמקפלים אותן כמו שקונים אותן בחנות ומניחים אותן כך
בארון בערימה.
ונראה שרק באופן שכל החולצות מונחות על קולב אחד הרי זה נידון
כתערובת של חולצות ,ואסור להוציא אלא את החולצה שחפץ ללבוש,
ולאלתר ,מפני שכל חולצה שחפצים בה ורוצים להוציא מיד נתקלים
בשאר החולצות והן מפריעות ,אם כן הן נקראות תערובת ,אבל כשכל
חולצה נמצאת על קולב בפני עצמו ,או שהחולצות מסודרות בארון זו על
גבי זו אפילו שכל חולצה בצבע אחר ,אין זה נקרא תערובת של חולצות,
לפי שכל אחת בודדת לעצמה ,וכשחפצים באיזו חולצה לא נתקלים
בשאר החולצות ,לפי שכל חולצה מסודרת בפני עצמה .כן כתב מרן
הגרש"ז אויערבך זצ"ל]המ[ לגבי ספרים שמונחים בארון ועל כל ספר
ישנו פתק מהו ,אין זה נקרא שמעורב עם שאר הספרים ,ונראה שהוא
הדין בנידון דידן.
וכן מגבות בצבעים שונים נקראות תערובת רק כשהן זו על גבי זו באופן
שאינן מסודרות ,אבל כשהן מסודרות בארון זו על גבי זו וחפץ באיזה
צבע מסוים לכבוד שבת וכיוצא בזה ,אין זה נקרא תערובת במה שאחד
נוגעת בשניה ,כיון שכל אחת נמצאת בפני עצמה.
]המ[ עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג' סעיף ע"ז ,ובהערה ר"כ.
טיק
