Page 116 - HALACHA

‫הלכה‬ ‫ררוב תכאלמ‬
‫יומית‬

‫‪ ‬ה טבת ‪‬‬

‫ ‪.‬וטכשרוצה להוציא בגד מסויים מתוך ערימת בגדים וכיוצא בזה‪ ,‬צריך‬
‫לאחוז בבגד שרוצה בו ולהוציאו ולהשתמש בו לאלתר‪ ,‬דהוי כמו כל‬
‫אוכל מתוך פסולת שמותר לבוררו אם אוכלו לאלתר‪ ,‬ואם מוציא את‬
‫הבגד בליל שבת כדי להשתמש בו למחרת‪ ,‬צריך שילבשנו מספר רגעים‬

‫ונחשב כלאלתר]זל[ ‪.‬‬

‫ ‪.‬זטאוכל שנשאר בצלחת ומעורב עם פסולת‪ ,‬ורוצה להוציא את האוכל‬
‫כדי לשמרו לאחר השבת‪ ,‬צריך ליזהר שלא יוציא את האוכל בלבד‪,‬‬
‫כיון שבורר אוכל מתוך פסולת לאחר זמן ואסור‪ ,‬אלא יוציאנו עם מעט‬

‫פסולת הדבוקה בו וישמרנו‪ ,‬דבזה לא נחשב כבורר כלל]חל[ ‪.‬‬

‫פקוחתו של רבי יצחק אלחנן‬
‫מסופר על הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל‪ ,‬שבפעם הראשונה‬
‫שקרה בעירו קובנא שחנווני פתח את חנותו ביום השבת‪ ,‬הלך רבי‬
‫יצחק אלחנן והביא את ספריו לחנותו של אותו איש ולמד שם‬
‫כל יום השבת‪ ,‬אמר אותו חנווני בדרך היטול‪ ,‬רבי‪ ,‬כבוד תורתו‬
‫גורם שאחלל את יום השבת גם להבא‪ ,‬כי איך אוכל לזכות אחרת‬
‫לכל הכבוד הזה שכבוד מעלתו יבוא ללמוד כאורח בביתי ? אולם‬

‫מכאן ואילך הייתה חנותו סגורה תמיד ביום השבת‪.‬‬

‫ז' בשם הגר"א‪ ,‬ועל כן בכל פעם שבורר בשוגג צריך לשער אם זה שעת הדחק או לא‪ ,‬דאם‬
‫נמצא בסוף האכילה‪ ,‬מסתבר שאין זה שעת הדחק‪ ,‬אך אם ברר בשוגג מהקדרה מסתבר שזה‬

‫שעת הדחק‪ ,‬דאם לא יאכל את החמין‪ ,‬מה יאכל‪.‬‬
‫]זל[ כן מסתבר‪.‬‬
‫]חל[ כן מסתבר‪.‬‬

‫וטק‬