Page 199 - HALACHA

‫מלבן תלאכמ‬ ‫הלכה‬
‫יומית‬

‫‪ ‬כט אדר א' ‪‬‬

‫דיני המלאכה‬

‫ובו ל"א הלכות‪:‬‬

‫ ‪ .‬אאסור לכבס בשבת בגד‪ ,‬ואפילו לנקות רק מקצתו כגון להסיר רק כתם‬
‫אחד בלבד אסור]א[ ‪.‬‬

‫ ‪ .‬בכל איסור כיבוס הוא רק להסיר כתם הבלוע בבגד‪ ,‬אבל לכלוך המונח‬
‫מעל הבגד‪ ,‬כגון נוצות‪ ,‬או שאר חלקי מאכל‪ ,‬כגון חסה‪ ,‬כרוב‪ ,‬וגבינה‪,‬‬
‫אין בהורדתם משום איסור מלבן לפי שאינם בלועים בבגד אלא מונחים‬
‫עליו]ב[ ‪ ,‬וכן קליפת עגבניה או תמר שנדבקו בבגד במשך זמן רב ונהיו‬
‫לחלק מן הבגד‪ ,‬מותר להסירם ולקלפם בשבת‪ ,‬אף על פי שהבגד יחזור‬
‫להיות נקי ואין בזה משום איסור מלבן‪ ,‬ואם הם קצת בלועים כגון‬
‫גבינה או לבן שנפלו על הבגד שמשאירים רושם‪ ,‬להוציא מלמעלה באופן‬
‫שמשאירים רושם‪ ,‬אבל אסור להוציא להוציא את הכל משום איסור‬

‫מלבן]ג[ ‪.‬‬

‫]א[ מה שכתבתי שאין להסיר אפילו כתם אחד‪ ,‬המקור הוא ממה שהגמ' בזבחים דף צ"ד ע"א‬
‫שאין להשרות בגד בשבת מפני ששרייתו זהו כיבוסו‪ .‬מתבאר מדין זה שכיון שעל ידי שריה‬
‫יוצא קצת מהלכלוך הבלוע בבגד הדבר אסור‪ .‬משמע שאין צריך שכל הלכלוך יצא‪ ,‬אלא‬
‫אפילו אם יוצא רק חלק מן הלכלוך עובר איסור‪ ,‬אם כן הוא הדין שאין להוציא כתם אחד‬

‫אפילו אינו מסיר את כל הכתמים‪.‬‬
‫]ב[ גמרא זבחים דף צ"ד ע"א שמותר לקנח לכלוך הנמצא מעל בגד והוא משום שאיסור מלבן‬
‫הוא רק בניקוי לכלוך הבלוע וספוג בבגד‪ ,‬ולא לכלוך המונח על הבגד‪ .‬ולענין איסור מוקצה‬
‫של הלכלוך‪ ,‬החזון איש בסימן מ"ז ס"ק כ"א כתב שאין בזה מוקצה‪ ,‬מפני שמטרתו הוא ניקוי‬

‫הבגד א"כ פעולתו אינה מתייחסת אל המוקצה אלא אל הבגד‪.‬‬
‫]ג[ שו"ע סימן ש"ב סעיף ז' משנה ברורה ס"ק ל"ו‪ ,‬וביאור הלכה בד"ה "דהוי טוחן"‪ ,‬כף החיים‬

‫ס"ק מ"ח‪ ,‬ועיין ארחות שבת חלק א' עמוד שצ"ב הערה ל'‪.‬‬

‫חצק‬