Page 9 - 22322
P. 9
הפוך ,לקחת – 1
ירושלים ,ישראל2017 ,
רוח העיר ירושלים טסה ליד חלון המכונית שלי כשאני עולה מכיוון
סיבוב מוצא .כשאני מאיץ ,היא רק עפה מהר יותר ,נוקשת קלות על
הזכוכית באצבעות ארוכות כמחטי אורנים .היא מטה את ראשה לאחור
וצוחקת בקול עמוק כמו ואדי ,ואני יודע שהיא לא תוותר .יש לה אלפי
שנים של סבלנות.
אני נכנע ולוחץ על הכפתור שיפתח את החלון ,אבל היא מטלטלת
את ראשה ,ו ׂשיער סבוך מסתיר לרגע את פניה כשהיא עפה למעלה.
לרגע אני תוהה אם היא התכוונה להיכנס למכונית בכלל — היא הרי לא
באמת היתה צריכה שאפתח את החלון בשביל לעשות זאת — אבל אז
היא צונחת שקופה למחצה דרך תקרת הרכב וממצקת את עצמה מחדש
בישיבה לידי ,כמו חתולה מרוצה על מדרכה חמימה .המכונית מתמלאת
בריח אורנים ובאוויר הרים צלול.
"ידעת שבגין ביקש שיקראו לכביש הזה כביש מספר אחת?" היא
שואלת" .הוא ביקש במיוחד שהכביש שיקבל את המספר הזה יהיה
הכביש שמוביל לעיר הבירה".
אני מחייך בזווית הפה" .אבל הוא החליט שזה יהיה הכביש שמוביל
מירושלים לתל אביב .ככה שבעצם הוא הכתיר את עיר הבירה האמיתית
בלי לדעת את זה".
היא מפסיקה לתופף ,ואני יודע שפגעתי בנקודה רגישה .היא ותל
אביב מעולם לא חיבבו זו את זו .טעם הניצחון מר בפי .אני מלכסן אליה
מבט ונאנח" .את תמיד חייבת לדפוק כניסה?" אני שואל.
היא צוחקת שוב את צחוק הוואדי" .אתה זה שבאת אליי .מה קרה?
בקושי עברו שלושה חודשים ,בדרך כלל אני מתחילה לשכוח איך אתה
נראה לפני שאתה טורח לקפוץ לבקר".
התחלנו .אין לי כוח לזה .אני שולח יד למחזיק הכוסות ,אבל מגלה
שהקפה שלי הפך לבקבוק של בירה מלכה אדמונית" .ניסיון יפה .אני
לא הולך לשתות בזמן שאני נוהג".
