Page 10 - 22322
P. 10
10רותם ברוכין|
הבירה משתנה בחזרה ,אבל טעמו של הקפה ההפוך שלי אחר .יש
בו משהו חד ,חי יותר ,וגם מעקצץ .אני מחבב את הטעם ,אבל לא אודה
בכך בפניה" .אני מחפש נערה שנעלמה".
"התחלת לחלטר כבלש פרטי?" היא מגחכת.
אני לא צוחק" .את יודעת על זה משהו?"
היא מושכת בכתפיה" .אני נראית לך כמו המשטרה?"
אני מהדק את שפתיי ולא עונה" .מעל פסגת הר הצופים" מתחיל
להתנגן ברדיו ,ואני מכבה אותו בעודי משתלב בתנועה בכניסה לעיר.
"חשבתי שיש לך דברים יותר חשובים לעשות מאשר להתעסק
ביישובון של מאה תושבים ",היא אומרת.
"אז את יודעת למה אני כאן ".אני לא מופתע.
היא מגלגלת עיניים" .ברור שאני יודעת .היא בסביבה שלי .אבו גוש
אמרה שהיא לא ראתה אותה כבר כמה ימים".
"אז למה לא אמרת משהו?"
"כי לי דווקא יש דברים יותר חשובים לעשות ",היא אומרת" .חוץ
מזה ,יד השמונה תהיה בסדר .היא חכמה יותר ממה שהאחרות חושבות".
"היא אף פעם לא עזבה את הגבולות שלה ליותר מאשר כמה ימים".
"היא ותיקה ,והיא יציבה ,והיא תסתדר .תן לה קצת קרדיט ",היא
אומרת ,בקולה נימה של גאוותנות ,כאילו העלבתי את אחותה ,ובכך
העלבתי אותה — כאילו היא עצמה לא מביטה לעתים קרובות מלמעלה
בכל האחרות" .אני אחסוך לך את השאלה הבאה — היא לא עברה
מכאן".
אני מלכסן אליה את מבטי" .את מאוד בטוחה בעצמך".
"אתה חושב שלא הייתי שמה לב אם רוח של מקום אחר היתה מגיעה
לכאן ,במיוחד אחת כזו? רק היא חסרה לי .יש לי מספיק מלחמות דת".
היא משלבת את ידיה על חזה ונראית מבוגרת פתאום" .אם היא היתה
שואלת אותי איפה להתחבא ,הייתי שולחת אותה לצפת או משהו".
נימת קולי חריפה כשאני עונה" ,אם היא היתה שואלת אותך איפה
להתחבא ,אני מקווה שהיית אומרת לה לחזור ,כי שום דבר טוב אף פעם
לא יצא מרוח מקום שנטשה את גבולותיה לזמן רב מדי".
היא שותקת ומביטה דרך השמשה הקדמית ,וכשאני מעיף מבט,
אני רואה את ההרים משתקפים בעיניה .אולי היא חולמת על חוף
