Page 15 - 22322
P. 15
שומרי הערים |15
אבל יד שברירית וחזקה כאחד תופסת בזרועי כשאני ממשיך להתקדם.
פניה קשות ,כמו ילדה סרבנית בעלת עוצמה של הר ,אלפי שנים וכל
ממלכת יהודה" .חכה .תן לה להישאר .רק עוד קצת".
"למה?" אני פונה אליה ,זועף" .כדי שהמקום שלה ימות?"
"לא! רק רציתי "...לרגע מסכת הגאווה והיוהרה מתפוגגת .היא
תולה עיניים במבנה העץ ,בנערה הברונטית עם הצמות ,שצחוקה
ממלא את הסמטאות ,מידבק .לרגע כל סוחרי השוק ששומעים אותו
מחייכים ,וכך גם המג"בניקיות ,ואפילו החרדים המתרחקים .האווירה
המתוחה שנשארה עם תום העימות מתפוגגת .היא מביטה בי ,ועיניה
עדיין גדולות ובודדות כעיניה של ילדה אבודה .ידה החופשייה אוחזת
בשרשרת שעל צווארה ,כאילו ביקשה לקבל מסמלי הדת שלה כוח .היד
השנייה לא מרפה ממני .אני ממתין .היא שותקת לרגע ארוך.
"פשוט חשבתי כמה נחמד יהיה אם אוכל לתת למישהי אחרת
להתעסק עם כל ...זה ".היא מחווה סביבה.
"השוק?" אני שואל ,כמעט לא מסוגל לדמיין שהיא מדברת על
משהו אחר ,גדול יותר .היא משפילה את עיניה .הלסת שלי נשמטת.
"והיא הבינה לתוך מה את מכניסה אותה?"
היא משלבת את ידיה מעל השרשרת שלה" .זו היתה הצעה שלה".
"היא רצתה להיות כבולה לשמונה מאות אלף תושבים?!" אני שואל,
ומיד יודע את התשובה .בדיוק כמו התערובת המשונה והמופלאה של
תושביה ,חצי אוונגליסטים וחצי יהודים משיחיים ,יד השמונה מעריצה
את ירושלים" .כן ,ודאי שהיא רצתה .אבל את ...את היית אמורה להיות
המבוגר האחראי".
"לא באמת תיכננתי שהיא תחליף אותי ,לא לזמן רב .רק רציתי קצת
חופש ",היא אומרת בשקט ,ולרגע היא פלאחית מבוגרת ,מדיפה ריח
עדין של כוסברה וארטישוק ירושלמי" .לקחת חופשה .לא לכמה שעות:
לכמה ימים ,אפילו לשבוע .לטייל בהרים ,לשחות בכינרת ,לצלול בים
התיכון ,לעלות לרמת הגולן —"
"יש לך מושג איזה כאוס היית מוצאת כשהיית חוזרת?" אני קוטע
אותה" .היית נותנת לשפיים להחליף את תל אביב?"
"אולי תפסיק לדבר כבר על תל אביב?" היא מסננת ,ואני מרים ידיים
בכניעה .לא מתווכחים עם איבה רבת־שנים .חוץ מזה ,היא צודקת .אני
