Page 239 - V2

‫מכל משמר נצור לבך‬

‫מכל משמר נצור לבך‬

‫הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל‬
‫רבה של אופקים‬

‫יסוד חשוב לימדנו שלמה המלך בפסוק‪' ,‬מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות‬
‫חיים' [משלי ד כג]‪ ,‬כלומר‪ ,‬אדם שיש לו רכוש חייב לשמור עליו‪ ,‬קנה חליפה חדשה יזהר‬
‫לא ללכלכה בבוץ‪ ,‬זכה בממון יזהר לא לאבדו‪ ,‬כי דברים אלו בעצם שייכים להקב"ה‪,‬‬

‫אלא שהקב"ה הפקידם בידו ועליו לשמור עליהם‪.‬‬

‫שמירה יתירה נדרשת מהאדם על גופו‪ ,‬כמו שנאמר 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'‬
‫[דברים ד טו]‪ ,‬אדם צריך לאכול ולישון כנדרש ולא לזלזל בערך החיים שלו‪ ,‬כי הם אינם‬
‫שייכים לו‪ .‬אדם שאינו שומר כראוי על חפץ שהופקד בידו נחשב פושע‪ .‬אולם 'מכל‬

‫משמר נצור לבך'‪ ,‬השמירה המעולה מכולן הנדרשת מהאדם היא‪ ,‬לשמור את לבו!‬

‫ביאור הענין נראה עפ"י משל‪ .‬קשה לומר זאת‪ ,‬אולם נצייר לעצמנו סבתא צדקת‬
‫גדולה‪ ,‬בעלת חסד באופן מיוחד דואגת לכל העניים שבסביבתה‪ ,‬גומרת כל יום את‬
‫ספר התהלים‪ ,‬יראת שמים מופלאה‪ ,‬מתפללת תפילות מעומק הלב‪ .‬ממש פלאי פלאים!‬
‫כמובן שסבתא כזו זכתה גם להעמיד דור ישרים מבורך‪ ,‬בנים ובני בנים עוסקים בתורה‬

‫ובגמ"ח‪.‬‬

‫כשהלכה אותה סבתא לעולמה‪ ,‬בהגיעה לעולם האמת‪ ,‬כמובן התקבלה שם בכבוד‬
‫גדול‪ ,‬עשרות יתומים ופדויי שבויים שדאגה להם קידמו את פניה‪ ,‬דוד המלך ע"ה שאת‬
‫ספר התהלים שלו סיימה כל יום‪ ,‬גם הוא ממתין לה‪ ,‬והסבתא איננה! מה קרה? הסבתא‬

‫סברה בטעות שהקב"ה גדול ונורא אבל הוא 'גוף'‪.‬‬

‫או שבלווית מת היתה בוכה רבות על המת‪ ,‬כי לא ידעה שהחיים בעוה"ז זמניים‪ ,‬ושיש‬
‫תחיית המתים‪ .‬פשוט לא לימדו אותה יסודות אלו‪ .‬והרי ידועה שיטת הרמב"ם [פ"ג מתשובה‬
‫ה"ז] שיהודי שחסר לו עיקר אחד מי"ג עיקרי האמונה אין לו חלק לעוה"ב! וידועים על‬
‫כך דברי הגר"ח מבריסק זצ"ל שאף אם טועה בזה בשוגג מ"מ עדיין הוא בגדר אפיקורס‪.‬‬

‫לא היתה זו אלא טעות שבתת הכרה‪ .‬הסבתא מעולם לא חשבה על הענין לעומק‪.‬‬
‫ואם היו שואלים אותה היא היתה אומרת שאינה יודעת בדיוק‪ ,‬כנראה שהקב"ה גדול‬
‫מאד‪[ ...‬ובאמת הראב"ד שם נחלק על הרמב"ם וכתב‪' :‬ולמה קרא לזה מין‪ .‬וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו‬

‫‪239‬‬