Page 57 - V2
P. 57
ראוי לעובדו ולא לזולתו
ובכאן אני מזכיר מה שיורו הכתובים בענין עבודה זרה ,כי היו שלשה מינין .הראשונים
החלו לעבוד את המלאכים ...וחשבו שיש להם יכולת בם להיטיב או להרע ...והמין
השני בעבודה זרה ,שחזרו לעבוד לצבא השמים הנראה ,מהם עובדי השמש או הירח
ומהם למזל מן המזלות ...וחשבו כי בעבודתם יגבר המזל ויועיל להם...
וממין העבודה הזאת היו מהם עובדים לאנשים ,כי בראותם לאחד מבני האדם
ממשלה גדולה ומזלו עולה מאד כנבוכדנצר ,היו אנשי ארצו חושבים כי בקבלם עליהם
עבודתו וכוונתם אליו ,יעלה מזלם עם מזלו...
והמין השלישי בעבודה זרה ,אחר כך חזרו לעבוד את השדים...
והנה התורה אסרה בדבור הזה השני כל עבודה בלתי לה' לבדו ...ואמר בכולם לא
תשתחוה להם ולא תעבדם בשום עבודה כלל ,ואפילו לא יהא דעתו להוציא עצמו
מרשותו של הקדוש ברוך הוא.
[רמב"ן שמות פרק כ' פסוק ג']
העיקר השישי -נבואה
אני מאמין באמונה שלמה ,שכל דברי נביאים אמת.
[ונביא הוא אדם שתגיע אליו ידיעה ע"י נבואה מהבורא יתברך]
היסוד הששי
הנבואה .והוא שידע אדם ,שזה מין האדם ימצא בהם בעלי טבעים ממידות מעולות
מאד ,ושלימות גדולה ,ונפשותיהן נכונות ,עד שהן מקבלות צורת השכל ,אחר כן ידבק
אותו השכל האנושי בשכל הפועל ,ונאצל ממנו עליו אצילות נכבד ,ואלה הם הנביאים
וזו היא הנבואה וזהו ענינה.
וביאור יסוד זה על בוריו יארך מאד ,ואין כונתנו להביא מופת על כל יסוד מהם
וביאור מציאות השגתו לפי שזה הוא כלל החכמה כולם ,אבל אזכרה דרך ספור בלבד.
57