Page 116 - 6222
P. 116

‫‪ 116‬דניאל סילבה|‬

‫בעירנות‪ ,‬אבל בוריס לא הקשיב לה; הוא צפה באליסטר יוז שבהה‬
‫בעיתון‪ .‬לבסוף העיף האנגלי מבט תיאטרלי בשעון היד שלו והתרומם‬
‫מיד על רגליו‪ ,‬כאילו בילה זמן רב מדי בטרקלין‪ .‬הוא השאיר שטר כסף‬
‫מעל החשבון‪ .‬את העיתון — עם המעטפה התחובה בתוכו — לקח איתו‪,‬‬

                                   ‫כמעט כאילו נזכר בו ברגע האחרון‪.‬‬
‫בדרכו מחוץ לטרקלין הוא נפרד לשלום מהמארחת ושם פעמיו אל‬
‫המעליות‪ .‬הדלת נפתחה ברגע שלחץ על כפתור זימון המעלית‪ .‬כשהיה‬
‫לבדו במעלית שלף את המעטפה של דימיטרי‪ ,‬הרים את הדש והציץ‬

 ‫פנימה‪ .‬ושוב נותרו פניו ללא הבעה‪ ,‬מסכה אטומה של מרגל מקצועי‪.‬‬
‫הוא החזיר את המעטפה לעיתון לצורך הדרך הקצרה במסדרון‪ ,‬אבל‬
‫כשנכנס לחדר שלף אותה שוב ורוקן אותה‪ .‬הוא עיין בנייר בעומדו‬
‫ליד החלון המשקיף על העיר העתיקה‪ ,‬מסתיר מבלי משים את תוכנו‬

                                                ‫מהמצלמות הנסתרות‪.‬‬
‫לאחר מכן הלך לאמבטיה וסגר את הדלת‪ .‬צעד חסר משמעות‪ ,‬שכן‬
‫גם שם הייתה מצלמה‪ .‬היא השקיפה על יוז בשיפוטיות מלמעלה בשעה‬
‫שהרטיב מגבת ופרש אותה למרגלות הדלת‪ .‬ואז השתופף ליד האסלה‬
‫ושרף את תוכני המעטפה של דימיטרי סוקולוב‪ .‬שוב‪ ,‬זווית המצלמה לא‬
‫איפשרה לגבריאל לראות את החומר בבירור‪ .‬הוא הביט בקלר‪ ,‬שצפה‬

                                                           ‫בצג בכעס‪.‬‬
‫"יש טיסה של בריטיש איירווייז שיוצאת מז'נבה הערב בתשע‬
‫וארבעים‪ ",‬אמר גבריאל‪" .‬היא מגיעה להית'רו בעשר ורבע‪ .‬עם קצת‬
‫מזל תוכל להיות אצל גרהם בכיכר איטון בשעה אחת־עשרה‪ .‬מי יודע‪,‬‬

                    ‫אולי יהיו להלן שאריות מארוחת הערב בשבילך‪".‬‬
                        ‫"איזה כיף לי‪ .‬ומה אתה רוצה שאגיד לו?"‬

‫"זה תלוי בך לחלוטין‪ ".‬גבריאל התבונן באליסטר יוז‪ ,‬ראש תחנת‬
‫ה־‪ MI6‬בווינה‪ ,‬שורף את הפריט האחרון — המעטפה שנשאה את‬
‫טביעות האצבעות שלו ושל דימיטרי סוקולוב‪" .‬מעכשיו הוא הבעיה‬

                                                              ‫שלכם‪".‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121