Page 117 - 6222
P. 117

‫‪21‬‬

                          ‫מלון שוויצרהוף‪ ,‬ברן‬

‫הוא תמיד ידע שזה יגיע‪ ,‬שיום יבוא ויעלו עליו‪ .‬סוד כמו שלו אי־אפשר‬
‫להסתיר לנצח‪ .‬למען האמת‪ ,‬הוא התפלא שעלה בידו להסתיר אותו זמן‬
‫רב כל כך‪ .‬איש לא חשד בו במשך שנים‪ ,‬אפילו לא בבגדד‪ ,‬שם בילה‬
‫עשרה חודשים מאוסים בחיפושים אחר כלי הנשק להשמדה המונית‬
‫ששימשו את ארצו כאמתלה למלחמה הרסנית‪ .‬הוא היה עלול לאבד את‬
‫שפיותו בבגדד אלמלא רבקה‪ .‬הוא ניהל הרבה רומנים — יותר מדי‪ ,‬זה‬
‫נכון — אבל את רבקה הוא אהב‪ .‬היא הביסה אותו בתחרות הקשה על‬
‫תפקיד ר"ת וושינגטון‪ .‬עכשיו היא גלשה במסלול המהיר לעבר מינויה‬
‫כאישה הראשונה בתפקיד ראש ה־‪ .MI6‬אולי היא תנצל את השפעתה‬
‫הגוברת כדי לעזור לו‪ .‬לא‪ ,‬חשב בלבו‪ ,‬אפילו רבקה לא תוכל לעזור לו‬
‫עכשיו‪ .‬לא הייתה לו ברירה אלא להתוודות על הכול‪ ,‬ולקוות שגרהם‬

                         ‫יסכים לטאטא את השקר שלו מתחת לשטיח‪.‬‬
‫הוא הסיר את המגבת הרטובה ממרגלות הדלת וזרק אותה לאמבטיה‪.‬‬
‫היא נחתה כמו פגר של חיה‪ .‬עננת עשן ממדורת השקרים שלו עמדה‬
‫באוויר בתוכחה‪ .‬כשיצא מחדר הרחצה סגר אחריו מיד את הדלת כדי‬
‫שהעשן לא ייפלט החוצה ויפעיל את אזעקת העשן‪ .‬איזו יצירת מופת‬

                 ‫קומית זו יכלה להיות‪ ,‬חשב‪ .‬איזו מיומנות מקצועית!‬
‫הוא הניח שהחדר נתון במעקב‪ .‬וגם הדירה שלו‪ .‬בשבועיים‬
‫האחרונים חש תחושה טורדנית כאילו עוקבים אחריו‪ .‬הוא העיף מבט‬
‫בשעון; הוא מאחר לפגישה שלו‪ .‬למרות מצבו הנוכחי ִהרגיש גל כבד‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122