Page 163 - 6222
P. 163

‫האישה האחרת ‪|163‬‬

‫"אני מעדיפה את מוסקבה על פני לנינגרד‪ .‬לנינגרד היא עיר‬
                              ‫מיובאת‪ .‬מוסקבה היא רוסיה האמיתית‪".‬‬
                               ‫"אז נמצא לך משהו ליד הקרמלין‪".‬‬

‫"מצטערת‪ ,‬אני לא מעוניינת‪ .‬זאת כבר לא רוסיה שלי‪ .‬זאת רוסיה‬
                                                       ‫שלכם עכשיו‪".‬‬

                                               ‫"זאת אותה רוסיה‪".‬‬
‫"הפכתם להיות כל הדברים שנלחמנו נגדם!" היא התפרצה‪" .‬כל‬

       ‫הדברים ששנאנו‪ .‬אלוהים‪ ,‬הוא בטח עושה סלטות בקבר שלו‪".‬‬
                                                             ‫"מי?"‬

‫מסתבר שקרפוב לא ידע מדוע קיבלה סכום לא מבוטל של עשרת‬
‫אלפים אירו לחשבון הבנק שלה באחד בכל חודש‪ ,‬אף פעם לא יום אחד‬

                                                          ‫מאוחר יותר‪.‬‬
‫"למה עכשיו?" שאלה‪" .‬למה הם רוצים שאבוא למוסקבה אחרי כל‬

                                                       ‫השנים האלה?"‬
                                          ‫"התדרוך שלי מצומצם‪".‬‬
‫"כמו הספרדית שלך‪ ".‬הוא ספג את העלבון בשתיקה‪" .‬אני מתפלאת‬
‫שטרחת לשאול‪ .‬בעבר הייתם זורקים אותי למשאית ולוקחים אותי‬

                                                     ‫למוסקבה בכוח‪".‬‬
                                   ‫"שיטות הפעולה שלנו השתנו‪".‬‬
‫"קשה לי להאמין בזה‪ ".‬הם הגיעו לתחתית העיירה‪ .‬היא בקושי‬
‫יכלה לראות את הווילה הקטנה שלה בקצה הצוק‪ .‬היא השאירה את‬
‫האורות דולקים כדי שתוכל למצוא את דרכה הביתה בחושך‪" .‬מה‬
             ‫שלום החבר לברוב?" שאלה פתאום‪" .‬הוא עדיין איתנו?"‬

                                               ‫"אני מנ ּוע מלומר‪".‬‬
                                ‫"ומודין?" שאלה‪" .‬הוא מת‪ ,‬נכון?"‬

                                                   ‫"אני לא יודע‪".‬‬
‫"זה לא מפליא אותי‪ .‬הוא היה איש דגול‪ ,‬מקצוען אמיתי‪ ".‬היא‬
‫סקרה בבוז מכף רגל ועד ראש את החבר קרפוב‪ ,‬הרוסי החדש‪" .‬אני‬

                                   ‫מאמינה שיש לך משהו ששייך לי‪".‬‬
‫"למעשה הוא שייך למטה מוסקבה‪ ".‬הוא שלף שוב את המעטפה‬
‫מכיסו והושיט לה אותה‪" .‬מותר לך לקרוא‪ ,‬אבל אסור לך לשמור את‬

                                                                  ‫זה‪".‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168