Page 161 - 6222
P. 161
האישה האחרת |161
שבה עדיין התייחסו אליה בכבוד וה ּובלה אל שולחן זניח .היא הזמינה
כוס שרי ומגוון טא ּפאס ,ואז פתחה את הרומן בכריכה רכה שהביאה
איתה לשם הגנה .ומה יודעים בכלל על בוגדים ,או מדוע עשה יהודה
איש קריות את אשר עשה? ...מה ,באמת? חשבה בלבה .הוא שיטה
בכולם ,אפילו בה ,האישה שאיתה חלק את האקט האנושי האינטימי
ביותר .הוא שיקר לה בגופו ובפיו ,ואף על פי כן ,כשביקש ממנה את
הדבר שאהבה מכול ,נתנה לו אותו .וזהו עונשה ,להיות אישה זקנה
שנואה ומעוררת רחמים ,שיושבת לבד בבית קפה בארץ שאינה שלה.
אילו רק לא נפגשו ביום ההוא בבר במלון סנט ג'ורג'ס בביירות .אילו
רק סירבה להצעה שלו למשקה ,ולמשקה נוסף ,ולמשקה שלישי לא
מומלץ .אילו רק...
השרי הגיע ,מנזנייה חיוור ,ובעקבותיו כעבור רגע גם האוכל.
כשהניחה את הספר שמה לב שגבר צופה בה בגלוי מקצה הבר .ואז
שמה לב לזוג שישב בשולחן הסמוך ,ומיד הבינה מדוע חנה ואן שמונים
ושבעה צעדים מהווילה שלה .דרכי הפעולה שלהם לא השתנו כהוא זה.
היא אכלה את הארוחה לאט ,ולו רק כדי להעניש אותם ,וכשעזבה
את המסעדה מיהרה לרסיטל בכנסייה .הקהל היה מועט ,והביצוע חסר
השראה .הזוג מהמסעדה ישב ארבעה ספסלים מאחוריה; הגבר ישב
מול אולם התווך .הוא ניגש אליה אחרי ההופעה ,כשצעדה בינות לעצי
התפוז בכיכר.
"נהנית?" שאל בספרדית מאומצת.
"חתיכת קשקוש בורגני".
חיוכו היה מהסוג ששמר לילדים קטנים ולזקנות מטופשות" .את
עדיין נלחמת אותה מלחמה ישנה? עדיין מניפה את אותו דגל ישן?
אני סניור ַקר ּפ ֹוב ,אגב .החבר שלנו שלח אותי .תרשי לי ללוות אותך
הביתה".
"בדיוק ככה נכנסתי לתסבוכת הזאת".
"סליחה?"
"לא חשוב".
היא עשתה את דרכה ברחוב החשוך .הרוסי הלך לצדה .הוא
ניסה להתלבש בפשטות לטובת תושבי הכפר ,אבל לא ממש הצליח.
המוקסינים שלו היו מצוחצחים מדי ,המעיל מחויט מדי .היא חשבה על
