Page 227 - 6222
P. 227

‫האישה האחרת ‪|227‬‬

  ‫"מצאתי עוד אחד‪ ",‬אמר סימור‪" .‬היא צרפתייה‪ ,‬הבחורה שלנו‪".‬‬
                                                        ‫"מי אמר?"‬

‫"אמר מקור שהיה מהימן בעבר‪ .‬המקור אומר גם שהם מתראים‬
                                   ‫בדירה של האישה ולא של פילבי‪".‬‬
                                                   ‫"מה התאריך?"‬
                                                    ‫"תשעה־עשר‪".‬‬
                                               ‫"דצמבר או ינואר?"‬
                                                         ‫"דצמבר‪".‬‬

‫לגבריאל נשארו כשלושה סנטימטרים של מסמכים‪ .‬הוא גילה עוד‬
‫רמז לאישה במברק מ־‪ 28‬בדצמבר‪" .‬הם נצפו יחד בבר במלון סנט‬
‫ג'ורג'ס‪ .‬רומיאו העמיד פנים שהוא עורך משהו שהיא כתבה‪ .‬ניכר‬
‫בבירור שזאת אמתלה למפגש רומנטי"‪ .‬ורמז נוסף יומיים לאחר‬
‫מכן‪" :‬שמעו אותה בנורמנדי מברברת שטויות מרקסיסטיות‪ .‬לא פלא‬

                                               ‫שרומיאו נמשך אליה"‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬בפתאומיות מוחלטת‪ ,‬דצמבר התחלף בינואר‪ ,‬והיא נשכחה‬
‫לחלוטין‪ .‬ניקולס אליוט חזר לביירות כדי לתחקר את פילבי ולסחוט‬
‫ממנו הודאה והתחייבות לשיתוף פעולה‪ .‬וארתור סימור חשש מאוד‬
‫שפילבי ינסה להימלט‪ .‬חששותיו הגרועים ביותר התגשמו ב־‪ 23‬בינואר‪,‬‬
‫בלילה‪" :‬לא מוצאים את רומיאו בשום מקום‪ .‬אני חושש שהציפור פרחה‬

                                                               ‫מהקן"‪.‬‬
‫זה היה המברק האחרון בערימה של גבריאל‪ ,‬אבל במטבח נשארו‬
‫לגרהם סימור עוד כמה מברקים לסקור‪ .‬גבריאל ישב מעבר לשולחן‬
‫והתבונן בטיפות הגשם זולגות על החלונות וברוח שיצרה תבניות בדשא‬
‫הרדום של הערבה‪ .‬לא היה שום צליל מלבד רשרוש רך של ניירת‪ .‬גרהם‬
‫קרא באיטיות מורטת עצבים‪ ,‬מעביר את קצה אצבעו לאורך הדף לפני‬

                                                      ‫שעבר לדף הבא‪.‬‬
                                         ‫"גרהם‪ ,‬בבקשה ממך‪"...‬‬

                                                           ‫"שקט‪".‬‬
‫ואז‪ ,‬כעבור רגע‪ ,‬גרהם החליק דף נייר יחיד לאורך השולחן‪ .‬גבריאל‬
‫לא העז להביט בו‪ .‬הוא צפה בקים פילבי פוסע בערבה‪ ,‬אוחז ביד של‬

                                                                  ‫ילד‪.‬‬
                                            ‫"מה זה?" שאל לבסוף‪.‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232