Page 232 - 6222
P. 232
232דניאל סילבה|
ונעלמו בתוכה .שרלוט הרימה את העט וניסתה לחזור לעבודה ,אבל
לא היה בזה טעם; הופעתם של שני הגברים סכרה את שטף המילים.
היא כתבה על אחר צהריים אחד בשנת ,1962כשקים השתכר במקום
לשכב איתה .הוא היה שקוע ביגון תהומי .ג'קי ,שועלת המחמד האהובה
שלו ,נפלה לא מזמן אל מותה ממרפסת דירתו .אבל שרלוט הייתה
משוכנעת שמשהו אחר מטריד אותו והפצירה בו לגלות בפניה את לבו.
"לא ת־ת־תוכלי להבין ",הוא גימגם לתוך המשקה שלו ,עיניו מוסתרות
מאחורי מעטה בלוריתו הפרועה" .כ־כ־כל מה שעשיתי היה משיקולי
מצפון ".באותו רגע היא הייתה צריכה לדעת שהכול נכון ,שקים מרגל
סובייטי" ,האדם השלישי" ,בוגד .היא לא הייתה מתעבת אותו .נהפוך
הוא .היא הייתה אוהבת אותו עוד יותר.
היא החזירה את העט ואת מחברת המולסקין לתיק הקש שלה וגמרה
את טיפת היין האחרונה .היה רק עוד לקוח אחד בבית הקפה ,גבר
קטן ועדין עם שיער מקליש ופרצוף בלתי ניתן לתיאור .מזג האוויר
היה אידיאלי ,חמים בשמש ,קריר בצל עצי התפוז .זאת הייתה העונה
האהובה ביותר על שרלוט בזהרה ,תקופת מעבר קצרה של מזג אוויר
נוח בין החורף הקר לבין הקיץ הלוהט ככבשן .היא לבשה אפודת ְפליס
ומכנסי ג'ינס עם רצועת גומי מחרידה במותניים .זהו אולי הדבר הכי
גרוע בתהליך ההזדקנות ,הנטל שנאלצה לסחוב איתה כל היום ,כמו
הזיכרונות מקים .היא התקשתה לזכור את הגוף החינני והגמיש שקים
התענג עליו כל יום אחר הצהריים ,לפני שחזר הביתה למריבת הערב
הקבועה עם אלינור .הוא אהב את הגוף שלה ,גם כשהופיעה התפיחה
בבטנה" .את חושבת שזה יהיה ב־ב־בן או ב־ב־בת?" שאל אז וליטף את
עורה בר ּכ ּות .לא שזה היה חשוב .כעבור שבועיים הוא נעלם.
הגבר עם השיער המקליש עיין בעיתון .מסכן שלי ,חשבה שרלוט.
הוא לבד בעולם ,בדיוק כמוה .היא התפתתה לפתוח בשיחה איתו ,אבל
שני הגברים בדיוק יצאו מהכנסייה אל אורה המסנוור של הכיכר .הם
חלפו בדממה על פני השולחן שלה והתקדמו לעבר הירידה התלולה של
רחוב מצ'נגה.
אחרי ששילמה את החשבון ,שרלוט עשתה כמוהם .היא לא ניסתה
לעקוב אחר שני הגברים; זה פשוט היה המסלול הכי קצר לסופרמרקט
הקטן .בפנים ראתה שוב את אחד הגברים .זה שכינתה בלבה רוזנקרנץ,
