Page 237 - 6222
P. 237
האישה האחרת |237
שרלוט הזעיפה פנים למראה השלט הירוק־לבן שלא היה אפשר להימלט
מפניו.
"הם נמצאים בכל מקום ",אמר האנגלי ,שהבחין בהבעת פניה.
"לא ב ָז ָהרה .יש לנו מנטליות של עיירה הררית".
האנגלי חייך כאילו צורת החשיבה הזו מוכרת לו" .לצערי אנחנו
לא יכולים לנסוע מעבר לכאן .את מסוגלת ללכת ברגל מרחק
קצר?"
"מסוגלת?" שרלוט התפתתה לומר לו שהלכה יותר מקילומטר וחצי
כל יום .היא אפילו יכלה לומר לו את מספר הצעדים המדויק שהלכה
בכל יום ,אבל לא רצתה שיחשוב שהיא משוגעת" .כן ,אני בסדר",
אמרה" .תמיד אהבתי ללכת ברגל בסביליה".
האיש הקטן עם השיער הסתור ניצב כעת ליד הדלת שלה בתשומת
לב של שוער במלון .שרלוט אחזה בידו המושטת .היא הייתה איתנה
ויבשה ,כאילו חפר באדמה צחיחה במשך זמן רב.
"מה עם הקניות שלי?" שאלה" .המצרכים יתקלקלו אם תשאירו
אותם בתא המטען".
האיש הקטן התבונן בה בשתיקה .הוא סוג של משקיף ,חשבה
בלבה ,לא דברן .האנגלי הניף את ידו לעבר לה גירלדה ואמר" ,מכאן,
בבקשה".
גינוני ההתחשבות שלו החלו לעלות לה על העצבים כמעט כמו
תיפוף האצבעות של חברו .כל החיוכים והחביבות בעולם לא יכולים
להסתיר את העובדה שהם לוקחים אותה למעצר .אם הוא יגיד "בבקשה"
עוד פעם אחת ,היא תדגים בפניו את התקפי הזעם המפורסמים שלה .הם
הפחידו אפילו את קים.
הם הלכו בשורה של סמטאות צרות עמוק לתוך הרובע ,עד שהגיעו
לבסוף למעבר בסגנון מורי .הוא הוביל לרחבה מקושתת ,מוצלת
ומבושמת בריחם של תפוזי סביליה .מישהו חיכה שם לבדו ,מביט
בהרהור במים הניתזים במזרקה .הוא נשא את עיניו בפתאומיות כאילו
בואה הפתיע אותו ,ובהה בה בסקרנות גלויה .שרלוט עשתה אותו הדבר,
כי היא זיהתה אותו מיד .עיניו הסגירו אותו .הוא הישראלי שהואשם
ברצח סוכן המודיעין הרוסי ההוא בווינה.
"חשבתי שזה תהיה אתה ",אמרה כעבור רגע.
