Page 240 - 6222
P. 240
240דניאל סילבה|
"יש לנו משהו במשותף".
גבריאל חייך בעל כורחו.
"של מי הוא?" שאלה.
"חבר של חבר".
"יהודי?"
גבריאל משך בכתפיו באדישות.
"רואים שהוא עשיר ,החבר הזה שלך".
"לא עשיר כמו שהוא היה פעם".
"חבל מאוד ",היא אמרה את זה לשעון האורמולו .ואז הסתובבה
וסקרה את גבריאל בעיון" .אתה קטן יותר משציפיתי".
"גם את".
"אני זקנה".
"גם זה משותף לנו".
הפעם שרלוט בטנקור היא שחייכה .החיוך נמוג במהירות ברגע
שהבחינה בתיבה העתיקה" .לא הייתה לך שום זכות לפרוץ לבית שלי
ולקחת את החפצים שלי .אבל אני מתארת לעצמי שהפשעים שלי
הם מסדר גודל חמור הרבה יותר .ועכשיו מישהו אחר הולך לשלם
עליהם".
גבריאל לא הגיב ,הוא לא העז .שרלוט בטנקור בהתה בכריסטופר
קלר ,שהשווה בין השעה בשעון היד שלו לשעה בשעון האורמולו.
"החבר שלך אמר לי שהוא בריטי ",אמרה" .זה נכון?"
"לצערי כן".
"ומה האינטרס שלך בנושא הזה?" דרשה לדעת" .בסמכות מי אתה
כאן?"
"בנושא הזה ",אמר גבריאל בטון סמכותי" ,המודיעין הבריטי
והמודיעין הישראלי עובדים יחד".
"קים יתהפך בקברו".
ושוב גבריאל בחר להגיב בשתיקה .הרבה יותר יעיל מאשר להגיד
לשרלוט בטנקור איך הוא מרגיש לגבי דעותיו של קים פילבי על מדינת
ישראל .היא עדיין הביטה בקלר כשעל פניה הבעה משועשעת משהו.
"החבר שלך גם סירב לספר לי איך הצלחתם למצוא אותי .אולי
אתה תסכים".
