Page 239 - 6222
P. 239

‫‪48‬‬

                                        ‫סביליה‬

‫גבריאל הוביל את שרלוט בטנקור לחדר קודר מחופה לוחות עץ‪ ,‬עמוס‬
‫ציורים ממקור מוטל בספק שכהו עם הזמן ומפאת הזנחה‪ .‬יצירות‬
‫חשובות בכריכות עור היו ערוכות על מדפי העץ הכבדים‪ ,‬ועל מזנון‬
‫מהמאה השבע־עשרה עמד שעון א ֹורמ ֹול ּו‪ ,‬מכוון לשעה הלא נכונה‪.‬‬
‫חפץ אחד נראה קצת לא במקומו‪ ,‬תיבת עץ ויקטוריאנית עם ציפוי לכה‬

                   ‫דהוי וסדוק‪ ,‬שהייתה מונחת על שולחן מרכזי נמוך‪.‬‬
‫שרלוט בטנקור טרם הבחינה בה; היא סקרה את סביבתה במורת רוח‬
‫גלויה‪ .‬ואולי‪ ,‬חשב גבריאל‪ ,‬מתוך היכרות‪ .‬שמה רמז על אילן יוחסין‬
‫אריסטוקרטי‪ .‬וגם אופן היציבה שלה‪ .‬גם בגילה המתקדם יציבתה הייתה‬
‫זקופה מאוד‪ ,‬כמו של רקדנית‪ .‬בדמיונו ריטש את הקמטים וכתמי השמש‬
‫בפניה ושיחזר את דמותה לגיל עשרים וארבע בערך‪ ,‬הגיל שבו נסעה‬
‫לביירות לעסוק במלאכת העיתונות‪ .‬ושם‪ ,‬מסיבות שגבריאל עדיין לא‬
‫הצליח להבין‪ ,‬היא התמסרה לגבר מסוגו של קים פילבי‪ .‬אהבה הייתה‬
‫אחד ההסברים האפשריים למשיכה שלה‪ .‬הסבר אחר היה פוליטיקה‪.‬‬
‫ואולי זהו שילוב בין השניים‪ ,‬מה שיהפוך אותה ליריבה מאתגרת במיוחד‪.‬‬

                                              ‫"הוא שלך?" שאלה‪.‬‬
                                                         ‫"סליחה?"‬

                                                      ‫"הבית הזה‪".‬‬
‫"לצערי‪ ",‬אמר גבריאל‪" ,‬אני נאלץ לעתים תכופות להסתמך על טוב‬

                                                       ‫לבם של זרים‪".‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244