Page 234 - 6222
P. 234
234דניאל סילבה|
נראה ששאלתה הפתיעה את האנגלי" .זה סיפור ארוך ,מדאם
בטנקור".
"ועוד איך ".השקיות החלו להכביד עליה" .אני בצרה כלשהי?"
"לא נראה לי".
"כל מה שעשיתי היה משיקולי מצפון ".היא הייתה מבולבלת.
מי זה שדיבר? קים ,או היא? "ומה עם ה —" שרלוט עצרה את עצמה
בפתאומיות.
"מה עם מי ,מדאם בטנקור?"
עדיין לא ,חשבה בלבה .כדאי לשמור משהו בצד למקרה שתצטרך
לקנות את חירותה .היא לא סמכה על האיש ,ומדוע שתסמוך עליו?
הבריטים הם השקרנים הכי גדולים שאלוהים ברא .את זה היא ידעה
בוודאות.
האיש הגבוה והחיוור עמד כעת לידה .הוא חילץ בעדינות את
שקיות הניילון מאחיזתה והניח אותן בתא המטען של רנו משפחתית,
ואז החליק בזריזות למושב הנהג .הגבר בעל השיער המקליש ישב
מקדימה ,שרלוט והאיש כחול־העיניים ישבו מאחורה .כשהמכונית
החלה לנסוע ,היא חשבה על הספרים המסודרים על המדף בגומחה
שלה ,על התיבה הוויקטוריאנית העתיקה שמתחת לשולחן הכתיבה.
התיבה הכילה אלבום הדבקה כרוך בעור ,ישן כל כך עד שהדיף ריח
של אבק בלבד .ארוחות הצהריים הארוכות ושופעות האלכוהול בסנט
ג'ורג'ס ובנורמנדי ,הפיקניקים בגבעות ,שעות הערביים שבילו בפרטיות
בדירתה ,כשהמגננות שלו ירדו .היו גם שמונה תצלומים מצהיבים של
ילדה ,האחרון שבהם צולם בסתיו 1984בג'יזס ליין בקיימברידג'.
