Page 253 - 6222
P. 253
האישה האחרת |253
"הרוסים .מוסקבה הייתה מרכז היקום מבחינתנו .הם עמדו לשנות
את העולם ,וחובתנו הייתה לעזור להם".
"לעזור לקג"ב? הם היו מפלצות ",אמר גבריאל" .הם עדיין
מפלצות".
משלא קיבל מענה ,שאל גבריאל מתי קיבלה מכתב בפעם
האחרונה.
"לפני שבועיים בערך".
גבריאל הסתיר את תדהמתו" .איך הוא הגיע אלייך?"
"על ידי אידיוט בשם קרפוב מהרזידנטורה של מדריד .הוא גם
הודיע לי שמטה מוסקבה רוצה שאבוא לחופשה ארוכה ברוסיה".
"למה עכשיו?" שאל גבריאל.
"אתה יודע יותר טוב ממני ,מסייה אלון".
"אני מופתע שהם לא באו לקחת אותך לפני המון זמן".
"זה היה חלק מהסידור המקורי שלי עם קים וסשה .לא היה לי שום
רצון לגור בברית המועצות".
"אולי היא לא הייתה כזו אוטופיה מרקסיסטית אחרי הכול".
שרלוט בטנקור ספגה את תוכחתו בשתיקה של חרטה .סביליה
החלה להתעורר סביבם .מוזיקה נישאה באוויר ,ומהברים ובתי הקפה
של הכיכר הסמוכה החלו לעלות קולות השקת כוסות וקרקוש סכו"ם.
רוח ערב קלילה נשבה בחצר .היא נשאה עמה לתוך החדר ריח תפוזים,
ולפתע גם צליל צחוק של אישה צעירה .שרלוט בטנקור הטתה את
ראשה בדריכות והאזינה לצחוק ,עד שהתפוגג .ואז הביטה בתיבה
הוויקטוריאנית שעמדה על השולחן.
"זאת הייתה מתנה מקים ",אמרה כעבור רגע" .הוא מצא אותה
בחנות קטנה ברובע הנוצרי בביירות .זה די הולם ,אתה לא חושב?
מתאים לקים לתת לי קופסה כדי לנעול בתוכה את כל הסודות שלי".
"וגם את שלו ",אמר גבריאל .הוא הרים את המכסה והוציא מהתיבה
ערימת מעטפות קשורות בסרט דהוי בצבע הסגול של תקופת התענית.
"הוא היה פורה מאוד ,מה?"
"בשבועות הראשונים לרומן שלנו קיבלתי לפעמים שני מכתבים
ביום".
גבריאל שלח שוב יד לתיבה .הפעם הוציא דף נייר יחיד ,תעודת
