Page 249 - 6222
P. 249
50
סביליה
הוא היה רזה — רזון של הגולאג ,אמרה שרלוט — וחיוור כמו שעוות
נרות .כמה קווצות שיער דלילות ולא חפופות היו דבוקות לגולגולתו.
מצחו הרחב שיווה לו מראה של אינטילגנציה גבוהה .עיניו היו קטנות
ומוקפות אדמומית ,ושיניו אפורות ומשוננות .הוא לבש מקטורן טוויד
כבד מדי לחום הקופח ,וחולצה לבנה לשעבר שנראה כאילו כיבסו אותה
יותר מדי פעמים בכיור המטבח .זקנו היה זקוק לתספורת.
"זקן?"
"היה לו זקן קטן ".היא העבירה אגודל ואצבע משפתה העליונה
לסנטרה.
"כמו של לנין?" שאל גבריאל.
"לנין צעיר יותר .לנין בגלות .לנין בלונדון".
"ומה הביא אותו לפריז?"
"הוא אמר שיש לו מכתב".
"מפילבי?"
"הוא לא ביטא את השם .הוא אמר שהמכתב הוא מאדם שהכרתי
בביירות .עיתונאי אנגלי מפורסם ".היא הנמיכה את קולה לטון גברי
והוסיפה מבטא רוסי כבד'" .אולי נוכל להחליף מילה בפרטיות? הנושא
שעליו אני רוצה לדבר איתך רגיש מאוד '.הצעתי את הבראסרי שמעבר
לכביש" — שוב בקולה הרגיל — "אבל הוא אמר שהדירה שלי עדיפה.
הסברתי לו שהיא צנועה .הוא אמר שהוא כבר יודע את זה".
