Page 281 - 6222
P. 281
האישה האחרת |281
"סליחה ,אמרת שולחן לשניים?"
"כן ",הפטיר האיש בקוצר רוח.
אווה החליטה להתעלל בו עוד קצת" .ובאיזו שעה אתה מעוניין
להצטרף אלינו?"
"אני מעוניין ",האיש נאנח בבוז" ,בשעה שבע".
"שבע בלתי אפשרי ,לצערי .אבל יש לי שולחן פנוי בשמונה".
"שולחן טוב?"
"יש לנו רק שולחנות טובים ,אדוני".
"אקח אותו".
"נהדר .מה השם ,בבקשה?"
בני הזוג ּברת ֹול ֹומאו ,שולחן לשניים ,שעה שמונה ,היו הצרימה היחידה
בערב נטול מאורעות של יום שלישי .הם הגיעו עשרים דקות לפני הזמן
ונתקפו זעם כשראו כמה שולחנות פנויים .מר ברתולומאו היה מקריח
ומעונב ושפך את חמתו אגב נפנופי ידיים .אשתו הייתה מעוגלת כמו
הדמויות של רובנס ,ושֹערה בצבע חול .היא מהטיפוסים שמתלקחים
לאט ,חשבה אווה .היא העבירה אותם מהשולחן השמור — שולחן מספר
ארבע — לשולחן מספר שלוש־עשרה הממוזל ,זה שחטף את משב הרוח
מפתח האוורור בתקרה .באופן לא מפתיע הם ביקשו לעבור משם.
כשאווה הציעה את השולחן הסמוך לדלת המטבח ,מר ברתולומאו
התפרץ.
"אין לך שום דבר אחר?"
"אולי תרצה שולחן בחוץ".
"אין שם שולחנות".
אווה חייכה.
משם ,כצפוי ,הארוחה הלכה והידרדרה .היין היה חם מדי ,המרק
קר מדי ,הצדפות בושה וחרפה ,תבשיל הקדירה פשע קולינרי .אבל
הערב הסתיים בנימה חיובית ,כשאשתו של מר ברתולומאו ניגשה לאווה
והביעה את התנצלותה" .לצערי סיימון נמצא תחת הרבה לחץ בעבודה".
היא דיברה אנגלית במבטא שאווה לא הצליחה לזהות" .אני ֶונסה",
אמרה האישה והושיטה את ידה .ואז ,כמעט בטון מתוודה ,הוסיפה,
"ונסה ברתולומאו".
