Page 282 - 6222
P. 282
282דניאל סילבה|
"אווה פרננדז".
"אכפת לך אם אשאל מאיפה את?"
"מברזיל".
"הו ",אמרה האישה בהפתעה קלה" .לעולם לא הייתי מנחשת".
"ההורים שלי נולדו באירופה".
"איפה?"
"בגרמניה".
"גם ההורים שלי ",אמרה האישה.
לאחר מכן התנהלה הגשת ארוחת הערב ללא כל תקרית .אחרוני
הלקוחות עזבו בעשר וחצי ,ואווה נעלה את הדלתות כמה דקות אחרי
אחת־עשרה .כשנהגה הביתה בשדירות מקארתור נסעה אחריה מכונית,
אבל כשהגיעה למאגר המים המכונית נעלמה .היא חנתה כמאה מטר
מבניין הל ֵבנים האדומות שבו שכנה דירתה ובדקה את לוחיות הרישוי
בדרך אל דלת הכניסה .כששלחה יד ללוח הלחצנים ,התחוור לה
שמישהו עומד מאחוריה .כשהסתובבה ראתה את הגבר שהיה איתה
בטיסה .הגבר הגבוה עם עיני הזאב .עורו החיוור בהק בחשכה .אווה
נסוגה לאחור בפחד.
"אל תפחדי ,אווה ",הוא אמר חרש ברוסית" .אני לא הולך לפגוע
בך".
מחשש למלכודת היא ענתה באנגלית" .מצטערת ,אני לא מדברת —"
"בבקשה ",הוא קטע אותה" .מסוכן לנו לדבר ברחוב".
"מי שלח אותך? ותדבר אנגלית ,אידיוט".
"סשה שלח אותי ".האנגלית שלו הייתה טובה משלה ,ניכר בה רק
מבטא קל.
"סשה? למה לסשה לשלוח אותך?"
"כי את בסכנה חמורה".
אווה היססה לרגע בטרם הקישה את הקוד הנכון בלוח הלחצנים.
האיש עם עיני הזאב פתח את הדלת ונכנס פנימה בעקבותיה.
בעודה עולה במדרגות שלחה אווה יד לתיק כדי להוציא את מפתחות
הדירה ,ומיד הרגישה את ידו האיתנה של הגבר לופתת את מפרק ידה.
"יש עלייך אקדח?" שאל בשקט ,שוב ברוסית.
