Page 287 - 6222
P. 287

‫האישה האחרת ‪|287‬‬

                                                  ‫"אתם בריטים?"‬
                                                   ‫"חלק מאיתנו‪".‬‬
                                           ‫"אז אני אלך לאנגליה‪".‬‬
                                        ‫"או אולי לישראל‪ ",‬הציע‪.‬‬
                                                ‫היא עשתה פרצוף‪.‬‬
                              ‫"זה דווקא מקום לא רע‪ ,‬את יודעת‪".‬‬
                                  ‫"שמעתי שיש שם הרבה רוסים‪".‬‬
                                ‫"יותר ויותר כל יום‪ ",‬אמר מיכאל‪.‬‬
‫ליד השולחן היה חלון קטן‪ .‬שדירות מקארתור היו שקטות ורטובות‪.‬‬
‫כריסטופר קלר ישב במכונית חונה בקצה מאגר המים עם כמה‬
‫מאבטחים מהשגרירות‪ .‬במכונית אחרת ישב בלדר מהתחנה‪ ,‬שחיכה‬
‫לפקודה ממיכאל לעלות למעלה ולהחרים את ציוד התקשורת של אווה‬

                                                       ‫מטעם ה־‪.SVR‬‬
‫היא סיימה את הוודקה שלה והחלה לשתות מהכוס של מיכאל‪" .‬יש‬

                                               ‫לי שיעור מחר בבוקר‪".‬‬
                                                         ‫"שיעור?"‬

                                                      ‫היא הסבירה‪.‬‬
                                                    ‫"באיזו שעה?"‬

                                                          ‫"בעשר‪".‬‬
                                               ‫"תשמרי לי מקום‪".‬‬

                                                       ‫היא גיחכה‪.‬‬
                                       ‫"מתוכננת מסירה מרבקה?"‬
‫"בדיוק נתתי לה שירות‪ .‬סביר להניח שלא אשמע ממנה שוב‬

                                          ‫בשבוע־שבועיים הקרובים‪".‬‬
‫"דווקא תשמעי ממנה הרבה יותר מוקדם משנדמה לך‪ ",‬אמר מיכאל‪.‬‬

                                                           ‫"מתי?"‬
                                 ‫"מחר בלילה‪ ,‬אני מתאר לעצמי‪".‬‬

                                     ‫"ואחרי שאאסוף את החומר?"‬
                                               ‫" ּפ ּוף‪ ",‬אמר מיכאל‪.‬‬

‫אווה הרימה את הכוס‪" .‬לחיי הלילה האחרון בבריסל מידי‪ .‬לא‬
                                   ‫תאמין אילו לקוחות היו לי הערב‪".‬‬

                       ‫"ברתולומאו‪ ,‬שולחן לשניים‪ ,‬שעה שמונה‪".‬‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292