Page 290 - 6222
P. 290
290דניאל סילבה|
כתב עליו בכתב ידו האלגנטי את הדיבר האחר־עשר של שומרון .לא
תיתפס...
גבריאל קיבל את הצעתו של שומרון בדבר פגישה שגרתית כהסבר
לנוכחות הצוות שלו בוושינגטון .אבל הוא לא הודיע לאמריקאים
ישירות על ה"פגישה" .במקום זאת עשה הרבה רעש דרך שיחות טלפון
ואימיילים לא מאובטחים ,כך שהדבר יגיע לאוזניהם .למעשה ,אדריאן
קרטר ,סגן ראש מחלקת המבצעים של ה־ CIAמזה זמן רב ,שלח
לגבריאל אימייל כמה דקות לאחר שהגיע לדאלס ושאל אם הוא פנוי
לשתות איתו משהו .גבריאל ענה שהוא ינסה למצוא לו קצת זמן בלו"ז
העמוס שלו ,אבל שאינו אופטימי .תשובתו הסרקסטית של קרטר — מי
הבחורה בת־המזל? — כמעט גרמה לגבריאל לעלות בחזרה למטוס שלו.
הבית ברחוב צ'ספיק היה נתון תחת מעקב ה־ NSAבכל פעם
שהשגריר נכח בו ,וגבריאל והצוות שלו הניחו שהם מצותתים להם
ברגע זה .כל עוד היו בתוך הבית ניהלו שיחת רקע תמימה — בז'רגון
המקצועי זה נקרא "דיבור לקירות" — אבל כל מידע רגיש מבחינה
מבצעית הם החליפו באמצעות תנועות ידיים ,כתיבה בלוח המחיק או
שיחות חרישיות בגינה שמחוץ לבית .אחת השיחות האלה התקיימה
קצת אחרי 02:00בלילה ,כשבלדר הגיע לבית ומסר את הח ֹומרה
התקשורתית של אווה פרננדז מטעם ה־ SVRבצירוף הוראות מבצעיות
ממיכאל .גבריאל מסר את המכשיר לאילן ,שהגיב כאילו קיבל עותק
מאתמול של ה"וושינגטון פוסט" ,ולא את יהלומי הכתר של ה־.SVR
בארבע לפנות בוקר אילן עדיין לא הצליח לפצח את חומות האש
החסינות של המכשיר .גבריאל ,שצפה בו בדריכות כמו הוֶרה ברסיטל
של ילדו ,החליט שזמנו ינוצל טוב יותר אם יתפוס כמה שעות מנוחה.
הוא התמתח על הספה בחדר העבודה ,ולקול שיר הערש של הענפים
המתחככים בחוץ בקירות הבית ,שקע בשינה נטולת חלומות .הוא
התעורר למראה פרצופו הבצקי של אילן מרחף מעליו .אילן היה
המקבילה הסייברית של מוצרט .קידוד ראשון בגיל חמש ,פריצה
ראשונה בגיל שמונה ,מבצע סמוי ראשון נגד התוכנית הגרעינית של
איראן בגיל עשרים ואחת .הוא עבד עם האמריקאים על וירוס ַמלֶוור
שנקרא בשם הקוד "המשחקים האולימפיים" .שאר העולם הכיר את
התולעת הזו בשם סט ּו ְקס ֶנט .אילן לא יצא הרבה מהבית.
