Page 294 - 6222
P. 294
294דניאל סילבה|
"את במחזור?"
"עוף מפה ,אליסטר".
"שמעת את החדשות? המניאק הזה פילבי מת .מרימים כוסית
בקפטריה כדי לחגוג".
כעבור שלוש שנים מתה גם המדינה שפילבי הקדיש לה את חייו.
משאיבדו פתאום את אויבם הקבוע ,יצאו שירותי המודיעין במערב
לחפש יעדים חדשים כדי להצדיק את קיומם .ובאותן שנים של אי־ודאות
התמקדה רבקה בכל מאודה בקידום הקריירה שלה .על פי הצעתו
של סשה היא למדה ערבית ,מה שאיפשר לה לשרת בחזית המלחמה
הגלובלית בטרור .כהונתה כראש תחנת עמאן הייתה הצלחה מסחררת
והובילה למינויה לתפקיד בוושינגטון .כעת הפריד רק צעד אחד בלבד
בינה לבין הפרס האולטימטיבי — הפרס שחמק מידי אביה .היא לא
ראתה בעצמה בוגדת .ארצה היחידה של רבקה הייתה קים פילבי ,ורק
לו היא שמרה אמונים.
הריצה שלה הבוקר לקחה אותה למעגל התנועה דופונט ובחזרה.
כשחזרה לרחוב וורן חלפה פעמיים על פני ביתה בלי להיכנס .היא נהגה
לשגרירות כרגיל ,והתחילה יום עבודה שהתברר כמשעמם במיוחד.
מסיבה זו בלבד הסכימה ללכת לשתות עם ַקייל טיילור ב ֵג'יי גיל ֶּברט'ס,
מקום בילוי קבוע של ה־ CIAבשכונת ֶמקליין .טיילור היה ראש המרכז
למלחמה בטרור ואחד הסוכנים הכי פחות דיסקרטים בכל רחבי לנגלי.
רק לעתים נדירות רבקה סיימה פגישה עם טיילור בלי להיחשף למשהו
שלא הייתה אמורה לדעת.
באותו ערב טיילור היה פטפטן אף יותר מהרגיל .משקה אחד הפך
לשניים ,והשעה הייתה כמעט שמונה כשרבקה חצתה סוף־סוף את גשר
ֵצ'יין וחזרה לוושינגטון .היא בחרה במכוון במסלול הארוך לטנליטאון
וחנתה מול הבית שלה .רחוב וורן היה נטוש ,אבל כשהחלה לחצות את
השביל המרוצף אבנים ,נתקפה תחושה לא נוחה שמישהו צופה בה.
כשהסתובבה לא ראתה שום דבר שאישר את חששה ,אבל כשנכנסה
פנימה גילתה ראיות חותכות לכך שמישהו פרץ לביתה בהיעדרה.
הראיות היו מעיל קר ֹומ ּבי מושלך ברישול על כורסה גבוהת מסעד,
וגבר שישב בחושך על קצה הספה שלה.
"שלום ,רבקה ",אמר בנחת והדליק מנורה" .אל תפחדי ,זה רק אני".
