Page 289 - 6222

‫‪57‬‬

‫פֹו ֶרסט ִהילס‪ ,‬וושינגטון‬

‫פורסט הילס היא מובלעת אמידה של בתים בסגנון קולוניאלי‪ ,‬טיודור‬
‫ופדרלי הממוקמת בצפון־מערב וושינגטון בין שדירות קונטיקט לר ֹוק‬
‫קריק‪ .‬אבל הבית ברחוב צ'ספיק לא דמה כלל לשכניו המרשימים‪ .‬מבנה‬
‫אבן אפור פוסט־מודרני‪ ,‬שישב על צוק מכוסה עלים ונראה עמדת ירי‬
‫יותר מאשר בית מגורים‪ .‬חומת הל ֵבנים הגבוהה ושערי הברזל המאיימים‬

‫שיוו לו מראה תוקפני עוד יותר‪.‬‬
‫בעליו של הכיעור השכונתי הזה היה לא אחר מאשר מדינת ישראל‪,‬‬
‫והדייר ביש המזל — שגריר ישראל בארצות הברית‪ .‬הנציג הנוכחי‪,‬‬
‫גבר מרובה ילדים‪ ,‬נטש את המשכן הרשמי לטובת בית בקהילת גולף‬
‫אמידה במרילנד‪ .‬הבית הנטוש נעשה מוזנח‪ ,‬ומשום כך היה מיקום‬
‫הולם לעמדת פיקוד ראשית של יחידה מבצעית גדולה‪ .‬מצוקה‪ ,‬האמין‬

‫גבריאל‪ ,‬יכולה להצמיח לכידות מבצעית‪.‬‬
‫לטוב או לרע‪ ,‬הבית הישן והמתפורר היה מעוצב במפלס אחד‪.‬‬
‫במרכז סלון פתוח גדול עם מטבח ופינת אוכל בצד אחד וכמה חדרי‬
‫שינה בצד האחר‪ .‬גבריאל הפך את חדר העבודה הנוח למשרד שלו‪.‬‬
‫יוסי ורימונה — הידועים בבריסל מידי בתור סיימון ּוונסה ברתולומאו‬
‫— עבדו על שולחן מתקפל מחוץ לדלתו עם אלי לבון ויעקב רוסמן‪.‬‬
‫אילן‪ ,‬חנון המחשבים‪ ,‬השתקע באי קטן בצד השני של החדר‪ .‬הקירות‬
‫היו מכוסים מפות בקנה מידה גדול של וושינגטון והפרוורים הסמוכים‪.‬‬
‫היה אפילו לוח מחיק על גלגלים לשימושו האישי של גבריאל‪ .‬הוא‬