Page 302 - 6222
P. 302

‫‪ 302‬דניאל סילבה|‬

‫באורו של הירח הנמוך‪ .‬היה מקום חניה פנוי מחוץ לבניין שלה‪ .‬האיש‬
                             ‫שהכירה בשם אלכס הורה לה לחנות שם‪.‬‬

  ‫"בדרך כלל אני חונה רחוק יותר כדי לבדוק אם הבניין במעקב‪".‬‬
‫"הוא באמת במעקב‪ ".‬הוא שלח יד מעבר לתיבת ההילוכים וכיבה‬

                                            ‫את המנוע‪" .‬צאי החוצה‪".‬‬
‫הוא ליווה אותה לדלת כשהתרמיל תלוי על כתפו והטלפון שלה‬
‫בכיסו‪ ,‬ונישק את עורפה כשהקישה את הקוד בלוח הלחצנים‪" .‬אם לא‬

  ‫תפסיק‪ ",‬לחשה‪" ,‬אשבור לך את כף הרגל‪ .‬ואז אשבור לך את האף‪".‬‬
              ‫"תאמיני לי‪ ,‬אווה‪ ,‬זה אך ורק לטובת השכנים שלך‪".‬‬

‫"השכנים שלי חושבים שאני בחורה טובה‪ ,‬שלעולם לא תביא הביתה‬
                                                          ‫בחור כמוך‪".‬‬

‫המנעול נפתח בנקישה‪ .‬אווה הובילה אותו מעלה לדירתה‪ .‬היא‬
‫הלכה היישר לפריזר ולבקבוק הוודקה‪ .‬האיש שהכירה בשם אלכס‬
‫הוציא מהתרמיל את מכשיר התקשורת של ה־‪ SVR‬והניח אותו על‬

                      ‫שולחן המטבח‪ .‬לידו הניח את הטלפון של אווה‪.‬‬
           ‫"החברים שלך הצליחו לפרוץ את חומת האש?" שאלה‪.‬‬
‫"די מהר‪ ".‬הוא הושיט לה את הטלפון‪" .‬יש כאן משהו ממטה‬

                                                            ‫מוסקבה?"‬
‫היא גללה ביד אחת בין רשימת הנוטיפיקציות הארוכה‪ ,‬וביד‬
‫השנייה החזיקה את המשקה‪" .‬זאת‪ ",‬אמרה‪" .‬מאד ּוארד ֹו ַסנט ֹוס‪ .‬שפה‬

                                                      ‫פשוטה וברורה‪".‬‬
                                              ‫"את אמורה לענות?"‬
                        ‫"הם בטח תוהים למה הם לא שמעו ממני‪".‬‬
                                           ‫"אז אולי כדאי שתעני‪".‬‬
                     ‫היא הקלידה את ההודעה במיומנות באגודלה‪.‬‬

                                                       ‫"תראי לי‪".‬‬
                                                 ‫"זה בפורטוגזית‪".‬‬
                                         ‫"אני צריך להזכיר לך —"‬

                                                  ‫"לא‪ ,‬אין צורך‪".‬‬
              ‫היא לחצה " ְשלח" והתיישבה לשולחן‪" .‬מה עכשיו?"‬
‫"את הולכת לגמור את הכוס ואז לישון כמה שעות‪ .‬ואני הולך לשבת‬

                                            ‫כאן ולהסתכל על הרחוב‪".‬‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307