Page 126 - 16823
P. 126

‫‪ | 126‬איתן מאירי‬

              ‫‪ .2‬ניסיון התמודדות עם המתעמר בכלים שלו‬

‫המתעמר איננו טיפש‪ ,‬ואולם יש משהו משותף לטיפש ולמתעמר‪ :‬מול‬
‫שניהם לא מומלץ להשתמש בכלים שלהם‪ .‬כפי שהטיפש צבר שנות‬
‫ותק רבות וניסיון רב בטיפשות ועל כן הוא טיפש ממך‪ ,‬כך גם המתעמר‬
‫– הוא מניפולטיבי‪ ,‬ערמומי‪ ,‬חסר גבולות ומוסר והוא מיומן בטכניקות‬
‫ההתעמרות הרבה יותר מהנפגע ועושה זאת בכישרון רב כבר כמה שנים‬
‫רעות‪ .‬אין לנפגע סיכוי להיות מיומן בכלים ובהתנהגויות זרות לו ושהוא‬
‫אף סולד מהן‪ .‬שימוש בכלים של המתעמר עלול להיות משול לניסיון‬

                                                  ‫לכבות שריפה בפח בנזין‪.‬‬

                 ‫‪ .3‬לשתוק‪/‬לשמור בסוד‪/‬לספר לכל העולם‬

‫יש סיבות רבות לשתיקתו של הנפגע (ראו בפרק ‪" ,8‬למה שותקים הנפגעים?‬
‫למה שותקים העדים?")‪ .‬ואולם תהיה הסיבה אשר תהיה‪ ,‬נובעת ממנה‬
‫אחת מתופעות הלוואי הידועות שנפגע חווה‪ :‬תחושת בדידות‪ .‬המתעמר‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬מעודד זאת בחדווה משום שבדידות זאת משרתת אותו‪ :‬הנפגע‬
‫נושא בנטל לבדו‪ ,‬אין לו עם מי לחלוק את מצוקתו‪ ,‬אין לו עם מי להתייעץ‬
‫והוא נחלש עוד יותר‪ .‬דווקא במצבו זה‪ ,‬כשהנפגע כה זקוק לכתף ולאוזן‬
‫קשבת – כפי שנאמר כבר בספר ִמ ְש ֵלי‪" ,‬דאגה בלב איש ישיחנה" – דווקא‬
‫כעת הוא בודד מאי פעם‪ .‬עוד על הנפגע לזכור‪ ,‬כי אם לא יספר את הסיפור‬
‫שלו – מישהו אחר יספר אותו‪ .‬יהיה זה כנראה המתעמר או מי מטעמו‪,‬‬
‫ובהיעדר גרסתו של הנפגע‪ ,‬הסיפור הזה עשוי לקבע את הנרטיב של‬

                                                  ‫המתעמר אצל השומעים‪.‬‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬יש לבחור היטב את מי שמדברים איתו ולדעת בביטחון‬
‫שהוא שומר סוד‪ ,‬תומך‪ ,‬ואין לו קשרים עם הפוגען‪ .‬אם הנפגע מספר על‬

     ‫הפגיעות שספג לכולם‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬הוא צפוי להרחיק מעליו את כולם‪.‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131