Page 116 - Step and repeat document 1
P. 116

‫‪ | 116‬חיים שפירא‬

                                            ‫איטלקית למתחילים‬

‫לפני שנים רבות התארחתי בטירת פרוצ'נו (‪Castello di‬‬
‫‪ )Proceno‬שבחבל לאציו‪ .‬העיירה הנושאת את שם הטירה‬
‫הייתה קטנה מאוד ושקטה מאוד‪ .‬קבוצת התיירים בעיירה‬
‫הייתה זהה לקבוצת בני משפחתי — אשתי‪ ,‬אני ושתי בנותינו‪.‬‬
‫בוקר אחד הלכתי למכולת לקנות מצרכים לארוחת ערב שזוגתי‬
‫החליטה לבשל בעצמה ועל פי התכנון היינו אמורים לאכול‬
‫ולפטפט שעות רבות לאור הנרות‪ ,‬שגם אותם הייתי צריך לרכוש‬
‫במכולת‪ .‬הקפדתי לא לפספס אף פרט מן הרשימה ונעמדתי‬
‫בתור לקופה‪ .‬הקופאי היה הבעלים והעובד היחיד במכולת‪.‬‬
‫למרות מיעוט האנשים התור זחל באיטיות שלא תיאמן‪ ,‬מפני‬
‫השיחות הארוכות שניהל הקופאי עם כל לקוח ולקוח‪ .‬לפני‬
‫בתור עמדה אישה מבוגרת למדי וגם איתה פתח הקופאי בדין‬
‫ודברים על כל מיני נושאים שמטרידים רק תושבי עיירות קטנות‬
‫באיטליה‪ .‬חיכיתי בסבלנות רבה — בפרוצ'נו נהג כפרוצ'נאי —‬
‫אך לאחר כמה דקות של שיחה הודיע הקופאי לכל הממתינים‬
‫(קיוויתי שאולי לא הבנתי היטב את האיטלקית) שהוא חייב‬
‫לעזור לגברת לקחת את הסלים לביתה ושאין לנו מה לדאוג כי‬
‫זה בסך הכול מרחק של חמש‪ ,‬גג שש דקות הליכה‪ ...‬חשבתי‬
‫שדבריו כוונו בעיקר אלי‪ ,‬מפני שסביר להניח כי תושבי המקום‬
‫ידעו היטב היכן נמצא ביתה של הגברת‪ .‬הקופאי לקח שלושה‬
‫סלים ביד ימין‪ ,‬שני סלים ביד שמאל ויצא לדרך‪ .‬איש במכולת‪,‬‬
‫חוץ ממני‪ ,‬לא התרגש וכולם נשארו להמתין‪ .‬אחרי דקות אחדות‬
‫נכנסו כמה לקוחות חדשים‪ ...‬אנשי פרוצ'נו יודעים שאין לאן‬

                           ‫למהר‪ ...‬ממש כמו לבובסקי הגדול‪.‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121