Page 120 - Step and repeat document 1

‫‪ | 120‬חיים שפירא‬

‫אודימוניה היא "לחיות טוב ולעשות טוב" (אתיקה‬
‫ניקומאכית‪ ,‬ספר ‪ 1‬פרק ‪ .)4‬בהמשך הספר נראה שאסכולות‬
‫פילוסופיות יווניות אחרות נקטו את המילה "אודימוניה"‬

‫במובנים שונים כמעט לגמרי מהגדרתו של אריסטו‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬ככל שאדם מממש עוד ועוד את מה שמייחד אותו‬
‫כאדם‪ ,‬ככל שהוא עוסק בכוונה מלאה בהרהורים פילוסופיים‬
‫ובהתבוננות עצמית מעמיקה‪ ,‬ככל שהוא משתדל להיות ראוי‬
‫לכל מה שקורה לו בחיים האלה — לטוב ולרע‪ ,‬ככל שהוא‬
‫מבין שלהיות טוב — ‪ being good‬חשוב לא פחות ואולי אף‬
‫יותר מלהרגיש טוב — ‪ ,feeling good‬ככל שהוא משתדל‬
‫להיות אזרח תורם לעירו‪/‬למדינתו‪ ,‬ככל שהוא מנסה להביא‬
‫לידי ביטוי את תכונותיו הייחודיות ואת המעלות הטובות‬
‫שרכש לעצמו כבעל תבונה ומממש את מלואו הפוטנציאל‬
‫הגלום בו‪ ,‬ככל שהוא נאמן יותר לגרסה הטובה ביותר של‬
‫עצמו‪ ,‬כך הוא קרוב יותר למצב אודימוני‪ .‬אולם‪ ,‬כל הרשום‬
‫לעיל מהווה אך ורק דרישה הכרחית לאודימוניה ולא דרישה‬
‫מספקת‪ .‬אודימוניה מורכבת ממילוי אחר כל התנאים האלה‬
‫לצד קיומם של בריאות‪ ,‬משפחה‪ ,‬עושר‪ ,‬מזל וחברים‪ ,‬במהלך‬

‫חיים שלמים‪.‬‬

‫אודימוניה‪ ,‬לפי אריסטו‪ ,‬היא תכלית עצמה ותכלית הקיום‬
‫האנושי‪( .‬להלן אשתמש לעיתים בתרגום הקלאסי של‬

‫" ֶא ּודימוניה" — אושר‪).‬‬
‫כאשר אריסטו אומר שאושר הוא תכלית עצמו‪ ,‬הוא מתכוון‬
‫— למיטב הבנתי — לרעיון הזה‪ :‬לאושר אין שום מטרה חיצונית‬
‫לו‪ ,‬אין לו שום תכלית שהוא רק האמצעי להשגתה‪ ,‬הוא אינו‬