Page 148 - Step and repeat document 1
P. 148

‫סיפור הסדנה‬

‫עם ישראל היה במקורו עם חקלאי‪ .‬חייו הושפעו במידה רבה מהתנאים הפיזיים ששררו בארץ ישראל והשפיעו‬

‫על אופי החקלאות שיצר‪ .‬בישראל יש שתי עונות עיקריות‪ ,‬חורף קצר וקיץ ארוך ויבש‪ .‬לפיכך‪ ,‬עבודות הכנה‬

‫חקלאיות‪ ,‬כגון חריש וזריעה‪ ,‬התרחשו סמוך לתחילת עונת הגשמים ולוו בציפייה גדולה לגשם ובתלות בו‪ .‬איסוף‬

                                             ‫היבול ועיבודו נעשו בעיקר במהלך חודשי הקיץ‪.‬‬

‫בהתאם לפעולות החקלאיות נגזרו החגים החקלאיים המרכזיים‪ :‬סוכות –‬

‫החג המציין את איסוף התוצרת החקלאית; פסח – שמציין את ראשית קציר‬

‫השעורה; ושבועות – שמציין את קציר החיטה ואת ראשית הביכורים‪ .‬מאוחר‬

‫יותר‪ ,‬הצטרפו לחגים אלה גם משמעויות דתיות והיסטוריות‪ .‬החגים‪ ,‬שחיברו‬

‫בין מחזוריות חקלאית‪ ,‬אירועים היסטוריים ומסורות רוחניות‪ ,‬היו בסיס לבניית‬

‫תרבות יהודית‪ ,‬תחושת שייכות והזדהות בעם‪ .‬מעבר לציון אירועים‪ ,‬היו החגים‬

‫גם הזדמנות לחיזוק האחדות בעם‪ .‬החג צוין בקרב המשפחה והקהילה‪ ,‬ומעבר‬

‫לכך בחגים התכנס העם בירושלים ועלה לבית המקדש כדי להודות לאלוהים‬

‫וגם כדי לחזק את הקשרים בתוך העם‪ .‬כינוסים אלה מכונים "עלייה לרגל"‪ ,‬והם ‪4‬‬
                         ‫התקיימו שלוש פעמים בשנה‪ :‬בסוכות‪ ,‬בפסח ובשבועות‪.‬‬

‫הכמיהה לגשם בעיתו‪ ,‬שהוא בסיס קיומו של החקלאי‪ ,‬מצאה גם היא את דרכה לתוך התרבות הרוחנית של עם‬

‫ישראל‪ ,‬ואנו מוצאים עדות לכך בתפילות וגם בתפילין ובמזוזה‪ ,‬שבהן מוזכרת ההבטחה האלוהית לגשם‪.‬‬

‫מחזוריות השנה החקלאית והחגים יצרו את לוח‬

‫ְו ָהָיה ִאם־ ָ ׁש ֹמ ַע ִ ּת ְ ׁש ְמעּו ֶאל־ ִמ ְצו ַתי ֲא ֶ ׁשר ָא ֹנ ִכי ְמ ַצֶ ּוה השנה העברי‪ ,‬שהיה לחלק מהתרבות והזהות‬

‫ֶא ְת ֶכם ַהּיֹום ְל ַא ֲה ָבה ֶאת־ ְיהָוה ֱאֹל ֵהי ֶכם ּו ְל ָע ְבדֹו ְ ּב ָכל־ היהודית‪ .‬הודות ללוח השנה העברי‪ ,‬יהודים בארץ‬
‫ובגולה ציינו תמיד זמן משותף‪ ,‬קבוע ואחיד‪ .‬אף‬
‫על פי שדרך ציון החגים השתנתה ממקום למקום‬     ‫ְל ַב ְב ֶכם ּו ְב ָכל־ ַנ ְפ ְ ׁש ֶכם‪ְ :‬ו ָנ ַת ִתּי ְמ ַטר ַאְר ְצ ֶכם ְ ּב ִעּתֹו יֹוֶרה‬
‫ומתקופה לתקופה‪ ,‬מהותם ומועדם המדויק‬
‫נשמרו והועברו מדור לדור עד ימינו‪ .‬המחזוריות‬  ‫ּו ַמ ְלקֹוׁש ְו ָא ַס ְפ ָ ּת ְד ָג ֶנָך ְו ִתי ֹר ְ ׁשָך ְו ִי ְצ ָהֶרָך‪ְ .‬ו ָנ ַת ִתּי ֵע ֶשׂב‬

                                             ‫ְבּ ָשׂ ְדָך ִל ְב ֶה ְמ ֶ ּתָך ְו ָא ַכ ְל ָ ּת ְו ָ ׂש ָב ְע ָ ּת‪.‬‬                               ‫‪5‬‬

‫הקבועה בציון החגים‪ ,‬לצד משמעותם ההיסטורית דתית ‪,‬שמרה על קשר בין החג לעונת השנה בארץ ישראל‪ .‬כך‪,‬‬

‫יצרו הלוח ומועדיו בסיס לתרבות רוחנית משותפת‪ ,‬לזהות‪ ,‬להזדהות ולתחושת השתייכות לעם היהודי ולארץ‬

                                                                                                                   ‫ישראל‪.‬‬

                                                                    ‫ומה קורה היום?‬

‫היום מדינת ישראל היא מדינה מודרנית‪ .‬אוכלוסיית החקלאים במדינה קטנה משלושה אחוזים‪ ,‬וחיינו כבר אינם‬
‫מתנהלים על פי מחזורים של זריעה ושל קציר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לוח השנה העברי‪ ,‬על חגיו ועל מועדיו‪ ,‬עדיין מלווה‬
‫אותנו במעגל חיינו‪ ,‬מזכיר לנו את הדברים שמאחדים ומייחדים אותנו‪ ,‬מאפשר לנו חיבור היסטורי לעם ולארץ‬

                                                                            ‫ומחזק את תחושת השייכות שלנו‪.‬‬

                                             ‫סיפור הסדנה‬                                                                                           ‫‪148‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153