Page 228 - 28222
P. 228

‫‪ 228‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫או לקנות אספקה‪ .‬אלא בגלל שני המוטלים שבה‪ .‬אחד מהם תפס‬
‫במיוחד את עינו של ריצ'ר‪ .‬הוא נראה לו המבנה הכי ישן במתחם‪.‬‬
‫עיצוב מסורתי מאוד‪ .‬הוא ראה מקומות דומים ברחבי המדינה‪ .‬בחזית‬
‫היה שלט ניאון כחול־אדום של ציפור מיתולוגית כלשהי‪ .‬מבנה חד־‬
‫קומתי‪ .‬מחופה פסי עץ כהים‪ .‬בפינה הדרום־מערבית שלו הייתה‬
‫הקבלה‪ .‬הכניסה הייתה מקורה‪ ,‬ומחוצה לה עמדו מכונות שתייה קלה‬
‫וקרח‪ .‬בשלוש הפאות האחרות היו קבועים דלת‪ ,‬חלון‪ ,‬דלת‪ ,‬חלון‬
‫במרחקים קבועים‪ .‬שלושים ושישה צמדים בסך הכול‪ .‬לכל חדר היה‬
‫מקום חניה בחוץ‪ .‬כך שהמרחק בינו לבין המכונית היה אפסי‪ .‬מה‬
‫שהקל מאוד את נשיאת הציוד האישי מהמכונית פנימה‪ .‬והקטין את‬
‫הסיכויים שמישהו יראה מה הבאת‪ .‬בלתי שגרתי או לא הולם ככל‬
‫שיהיה‪ .‬למשל‪ ,‬שלוש מזוודות לא תואמות ותריסר קופסאות שחורות‬

                                                           ‫מבהיקות‪.‬‬
‫פריסת המקום התאימה מאוד לריצ'ר‪ .‬וגם העובדה שרק ארבע‬
‫מתוך שלושים ושש החניות היו תפוסות‪ .‬בשלוש מהן עמדו מכוניות‬
‫פרטיות ישנות שצבען דהוי ומהוה משנים של שמש‪ .‬ברביעית חנה‬
‫ג'יפ טויוטה צהוב בוהק זרוע נתזי בוץ אדום‪ ,‬כולל הגג‪ .‬שתיים‬
‫מהמכוניות הפרטיות חנו בצד של הקבלה‪ .‬השלישית והטויוטה חנו‬

                        ‫בצד השני‪ .‬כך שאזור אחד נשאר פנוי לגמרי‪.‬‬
‫סנדס חנתה ליד מכונות השתייה‪ ,‬יצאה מהמכונית ונכנסה למשרד‪.‬‬
‫ריצ'ר החנה ליד המיניוואן ונכנס אחריה‪ .‬החלל הפנימי היה ארוך וצר‪.‬‬
‫דלפק הקבלה עמד מימין לכניסה‪ ,‬ואחריו ניצב מקפיא גבוה עם שתי‬
‫דלתות ושולחן ועליו מיקרוגל ופרקולטור לקפה‪ .‬שלושה שולחנות‬
‫פלסטיק לבנים ניצבו לאורך הקיר השמאלי‪ ,‬בזה אחר זה‪ .‬על כל אחד‬
‫מהם אגרטל ובתוכו פרח אדום מלאכותי‪ .‬ליד כל אחד מהם עמדו‬

                                     ‫ארבעה כיסאות פלסטיק לבנים‪.‬‬
‫ריצ'ר נקש על הדלפק‪ ,‬וכעבור רגע נפתחה דלת ובחור יצא ממנה‪.‬‬
‫הוא נראה כבן תשע־עשרה‪ .‬עם שיער עד הכתפיים ומשקפיים עגולים‪,‬‬
‫לבוש טישרט לבנה רחבה וג'ינס רחבים דהויים‪ .‬הוא קרס על כיסא‬

                                    ‫פקיד הקבלה והסתכל על ריצ'ר‪.‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233