Page 232 - 28222
P. 232

‫‪ 232‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

                                              ‫"אני יכול‪ ,‬אבל —״‬
                                     ‫"אז תעשה את זה‪ ,‬בבקשה‪".‬‬
                           ‫"אבל אני צריך להבין איך קרברוס —״‬
                     ‫"ראסטי‪ ,‬זה חשוב‪ .‬תבדוק עכשיו‪ .‬בבקשה‪".‬‬
‫רת'רפורד נאנח ובילה כמה דקות בהקלדה ובלחיצות על משטח‬
‫המגע‪" .‬או־קיי‪ .‬תראה‪ .‬לא פתחתי כל סריקה מהאלפים על אלפים‬
‫שיש שם — כל אחד מהם בגדול מסמך מצולם — אבל עד כמה שאני‬
                         ‫רואה‪ ,‬רשומות הארכיון שלמות ובלי פגע‪".‬‬
    ‫"אם ככה‪ ,‬אני צריך שתכין עותק‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬לא‪ .‬שניים‪".‬‬
‫"אין סיכוי‪ .‬תשכח מזה‪ .‬כבר אמרתי לך‪ ,‬אני לא נותן לאף אחד‬
‫עותק משום דבר‪ .‬לא עד שקרברוס יהיה מושלם‪ .‬העתיד שלי תלוי‬

                                                 ‫בזה‪ .‬וגם של שרה‪".‬‬
‫"אני מבין‪ .‬אבל העניין הוא כזה‪ .‬כשחזרתי לדירה של מיץ' הבוקר‪,‬‬

   ‫סיפרתי לכם את האמת על מה שקרה לי‪ .‬אבל לא את כל האמת‪".‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237