Page 239 - 28222
P. 239
הזקיף | 239
"תודה ,מייג'ור ",אמר וולוורק" .עשית לנו טובה ,ואנחנו מעריכים
את זה .יש לך את המספר שלי .אם אי־פעם אוכל להשיב לך טובה,
אל תהסס .וסליחה על אתמולַ .הסתרת הזהות שלי .לא רציתי להטעות
אותך .אבל בנסיבות הקיימות לא הייתה לי ברירה .אני מקווה שאתה
מבין".
"אין צורך להתנצל ",אמר ריצ'ר" .השותפה שלך בשטח .אין דבר
יותר חשוב מלהגן עליה .אבל התודה שלך צריכה להגיע לראסטי
רת'רפורד .בזכותו הרשומות קיימות בכלל".
"טוב לדעת ".וולוורק הרים את השרת והתחיל לזוז" .בבקשה
תעביר לו את התודה שלנו אם תראה אותו .אני צריך לחזור עכשיו.
הזמן לא משחק לטובתנו בעניין הזה".
ריצ'ר נעמד בין וולוורק לבין הדלת" .שתי שאלות לפני שאתה
הולך".
"או־קיי .אבל מהר".
"קלוסטרמן .האיש שפגשתי הבוקר ב'בית המרגלים' .הסוכנת
פישר אמרה שתדאג לזה שיבדקו אותו שוב .יש חדש?"
"היא אמרה לי .אנחנו על זה .שום דבר בינתיים .מה עוד?"
"השרת .אני מניח שתיקח אותו למשרד שטח .בטח בנשוויל.
וחבורה של מומחים יחטטו בו בחיפוש אחרי הסוד שאצור בו".
"הנחה מדויקת".
"כמה זמן זה ייקח?"
"להגיע לנשוויל?"
"למצוא את הסוד".
"איך אפשר לענות על שאלה כזאת? יכולים להיות אלפי מסמכים
שצריך לחפש ביניהם .זה כמו לחפש מחט בערימת שחת .רק שלא
מחפשים מחט ,אלא דבר שלא יודעים מהו .רק מקווים לזהות אותו
כשהוא יופיע".
"אז סביר להניח שזה לא יקרה בשלושים ושבע השעות הקרובות,
פחות או יותר?"
"לא יודע .אולי זה ייקח שתי שניות .אולי זה ייקח חודשיים .לא
