Page 242 - 28222
P. 242
24
למחרת ריצ'ר העיר את עצמו בשבע וחצי .הוא התקלח והתלבש
והביא קפה ומא ֵפי קינמון מהקבלה ,בזמן שסנדס התארגנה .רת'רפורד
היה בחדר תשע־עשרה ,עדיין רכון על המחשב הנייד שלו ,מרוכז
בעבודה מכדי לדבר ,אז ריצ'ר השאיר לו את ארוחת הבוקר שלו וחזר
דרך הדלת שבין שני החדרים .הוא בחר במיטה .סנדס בחרה בכורסה.
הוא השתרע .היא התיישבה .הם אכלו ,וריצ'ר עידכן אותה בפגישה
שלו עם וולוורק.
"אז הכול יכול להיגמר עד הלילה?" היא שאלה כשסיים" .אם
אתה צודק בקשר לקלוסטרמן .אם הוא עובד בשביל הרוסים והוא
ייקח את השרת בשבילם ,הם לא יצטרכו לרדוף אחרי רת'רפורד".
"אם אני צודק בקשר לקלוסטרמן ",אמר ריצ'ר.
סנדס הזדעפה" .אני חושבת שאתה מפספס משהו .אם אתה צודק
בקשר לקלוסטרמן ,הוא בטח רצח את העיתונאית .או דאג שירצחו
אותה .מה אם אחרי שיקבל את השרת ,הוא יראה בך ובראסטי קצוות
פרומים? ויחליט להרוג גם את שניכם?"
"המצב של העיתונאית היה שונה .היא לא הייתה קצה פרום.
היא ידעה משהו .מהעבודה שלה בארכיון .היא מצאה את מה
שעשוי לזהות את הסוכן הרוסי .בגלל זה הרגו אותה .כדי שתשתוק.
אנחנו ,מצד שני ,סתם צמד טיפשים חמדנים בעיני קלוסטרמן.
הוא חושב שקנינו את הזיבולי מוח שלו על מחקר אילן היוחסין.
הוא יראה בעובדה שאנחנו שמחים למכור לו את השרת הוכחה
לזה ,שאנחנו לא יודעים מה יש עליו .ככה שלא יהיה נחוץ להרוג
אותנו .ויותר מזה .זה יהיה מסוכן .כי זה עלול למשוך תשומת לב
