Page 245 - 28222
P. 245
הזקיף | 245
"אני לא יודע .מר רת'רפורד די משתוקק לראות מה יש שם .לגלות
על ההיסטוריה של העיירה .עכשיו שיש לו זמן פנוי".
"ראית פעם רשומות מהסוג הזה?"
"האמת שלא".
"זה משעמם כמו צנון .תאמין לי .אלא אם יש לך בזה עניין מיוחד,
כמו שלי יש בגלל אבא שלי ,זה משעמם עד מוות .תיאורים מפורטים
של ויכוחים על כמה תרנגולות צריך לאשר לאנשים לגדל בחצר
שלהם .האם מותר לאנשים למכור מהבית דגים טריים .דברים כאלה.
אז מר רת'רפורד באמת לא יפסיד שום דבר אם תביאו לי אותו מיד.
ואני אהיה אסיר תודה".
"עד כמה אסיר תודה?"
"נניח בתוספת אלף דולר?"
ריצ'ר לא אמר כלום.
"בתוספת אלפיים דולר?" אמר קלוסטרמן.
"תוסיף חמש אלפים ",אמר ריצ'ר" ,וזה יקרה תוך שלושים דקות".
ריצ'ר שלף את השרת המשוכפל השני מהארון ,הכניס אותו לתא
המטען במכונית של מרטי ויצא לדרך לכיוון ביתו של קלוסטרמן.
הוא הרגיש כפי שדמיין ששחקן בייסבול מרגיש בחבטה האחרונה
של המשחק .הוא החובט ,תיקו ,שני חוץ ,שתי פסילות .הזדמנות
אחרונה לנצח בלי הארכת זמן .בהארכה הקבוצה היריבה תכניס
חובט מחליף .בחור חדש ,שהחתימו מליגה אחרת .שלא היה
באצטדיון בהרכב הפותח .שחקן לא ידוע .שלא עמד במבחנים .אבל
בעל מוניטין.
ריצ'ר הגיע לתחילתו של שביל הגישה .הוא לחץ על כפתור
האינטרקום ,הכריז על בואו ,המתין שהשער יתגלגל הצידה ,נסע
פנימה וחנה באותו מקום כמו יום לפני כן .הוא עלה במדרגות וחצה
את המרפסת .סוכנת הבית חיכתה לו בדלת החזית .לבושה שמלה
שחורה באותו עיצוב .ועם אותו סינר .שערה אסוף באותו סוג פקעת.
היא בירכה אותו לשלום בקולה הקר והשקט והובילה אותו במסדרון,
