Page 246 - 28222
P. 246
246לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
מחליקה בלי מאמץ על פני דיוקנאות ואריחים ,עד לדלת בקצה הימני.
היא נקשה ,פתחה אותה וצעדה הצידה כדי להניח לריצ'ר להיכנס.
קלוסטרמן כבר היה שם ,בכורסה שלו .לבוש חליפה שחורה עם
חולצה לבנה ועניבה שחורה צרה .שערו היה מעט יותר מוקפד .הוא
נראה מוכן להלוויה.
קלוסטרמן הניח את העיתון שבידו ונעמד" .זהו זה?" הוא הינהן
לכיוון הקופסה השחורה שתחת לזרועו של ריצ'ר.
"כמו שהבטחתי ",אמר ריצ'ר.
"מצוין .תניח אותו על השולחן".
ריצ'ר הניח את השרת לצד קערית ובה פרחים לבנים קטנים .הוא
ראה כמוהם ,אבל לא במציאות .בספר שקרא .בשיעורי היסטוריה.
לפני הרבה שנים.
קלוסטרמן שלף חבילה מצד הכורסה .שקית נייר חומה שצידה
העליון מקופל כמו טייק־אווי ממסעדה .הוא הושיט אותה לריצ'ר.
"השכר שלך .הכול כאן .כולל הבונוס".
ריצ'ר הסתכל פנימה .בשקית היו שלוש חבילות של שטרות .כל
אחת בעובי של כשני סנטימטרים .בכל צרור שטרות חדשים נוקשים
של עשרים .מאתיים וחמישים בכל אחד .בסך הכול חמשת אלפים
דולר בכל צרור .שמשקלו פחות או יותר כמו המבורגר סביר .ריצ'ר
שלף את המזומן ,הכניס כל צרור לכיס אחר והושיט את השקית
בחזרה לקלוסטרמן.
"תזכור מה הבטחת ",אמר ריצ'ר" .אם תהיה איזו בעיה בהעלאת
הארכיון הדיגיטלי לאינטרנט ,אתה תתרום את השרת לעיירה .בשם
רת'רפורד".
"אני מבטיח ",אמר קלוסטרמן" .עכשיו ,אם תסלח לי ,יש לי
פגישה חשובה להתכונן אליה ".הוא שלף קופסה אפורה קטנה מהכיס.
היא נראתה כמו שלט לדלת חניה .הוא לחץ על הכפתור .חיכה .שום
דבר לא קרה.
קלוסטרמן התרגז .הוא לחץ שוב על הכפתור .הוא חיכה .שום דבר
לא קרה.
