Page 249 - 28222
P. 249

‫הזקיף | ‪249‬‬

‫בשרוול לבן נשלחה מחלון הנהג‪ .‬מכוונת לאינטרקום‪ ,‬חשב ריצ'ר‪.‬‬
‫אבל האיש הקיש על ארבעה מקשים‪ ,‬לא אחד‪ .‬הוא הקליד קוד‪ .‬השער‬
‫החליק הצידה‪ ,‬והמכונית נעה קדימה לכיוון אזור החניה בקדמת‬
‫הבית‪ .‬המכונית הבאה שהגיעה הייתה דודג' ראם‪ .‬אדומה כדם ונוצצת‬
‫אפילו יותר מקודמתה‪ .‬הנהג השתמש באינטרקום‪ ,‬המתין לפתיחת‬
‫השער ונסע פנימה‪ .‬אחר כך הגיע פורד ‪ .F-150‬ואז ואן לבן שעל‬
‫צידו רשום באותיות משוננות ג'ררד גנרטורים‪ .‬שני הנהגים השתמשו‬
‫גם הם באינטרקום‪ .‬לבסוף טירטר והופיע אופנוע‪ .‬מין רכב מותאם‬
‫אישית‪ ,‬עם להבות מצוירות על מכסה המנוע‪ ,‬כידון גבוה ורחב‬
‫ותומכי כפות רגליים ממוקמים הרחק קדימה‪ .‬לבחור על האופנוע היו‬
‫מגפיים שחורים‪ .‬מכנסי עור שחורים‪ .‬ז'קט עור שחור עם עכביש ענק‬
‫רקום על הגב‪ .‬זוג משקפי שמש עם עדשות מר ָאה עגולות‪ .‬ובנדנה‬
‫של פסים וכוכבים במקום קסדה‪ .‬הוא נעצר קרוב לשער ושלף טלפון‬
‫מכיס הז'קט‪ .‬זה הבחור שהקדים‪ ,‬חשב ריצ'ר‪ .‬עכשיו הוא איחר‪ .‬הבחור‬
‫לחץ על כפתור וקירב את הטלפון אל האוזן‪ .‬החזיק אותו שם למשך‬
‫שלושים שניות‪ .‬אחר כך הוריד אותו‪ ,‬לחץ על כפתור ותחב אותו‬
‫בחזרה לכיס‪ .‬הוא הפנה את האופנוע בסיבוב הצר ביותר שהצליח‬
‫לבצע‪ .‬האיץ במנוע כמה פעמים‪ ,‬ואז שיחרר את הקלאץ' והתרחק‬
‫בצווחה‪ .‬עשן היתמר מהגלגל האחורי שלו‪ ,‬והצמיג השאיר פס רחב‬

                                               ‫מתמשך על האספלט‪.‬‬
               ‫הוא היה בר־החלפה‪ .‬סוכנת הבית הבהירה את זה‪.‬‬
‫ריצ'ר המתין חמש דקות נוספות‪ ,‬לראות אם עוד מישהו ינסה‬
‫להיכנס‪ .‬אחר כך סגר את מכסה המנוע ונכנס למכונית‪ .‬הוא התניע‬
‫כדי להפעיל את מיזוג האוויר‪ ,‬ולפני שהספיק לש ֵלב הילוך לנסיעה‪,‬‬

                                               ‫התקשר אליו וולוורק‪.‬‬
                                          ‫"חדשות?" אמר ריצ'ר‪.‬‬
‫"קצת‪ ",‬אמר וולוורק‪" .‬אבל לא מפישר‪ .‬זה קשור לקלוסטרמן‪.‬‬
‫קצת רקע משפחתי‪ .‬מצד האבא‪ .‬הנרי האב‪ .‬או היינריך‪ ,‬כמו שנקרא‬
‫במקור‪ .‬הוא היגר מגרמניה‪ .‬זה א ּושר‪ .‬יש לנו מסמך כניסה שלו בנמל‬
‫בניו יורק ב־‪ ,1946‬ואז הוא מופיע בטנסי‪ .‬הוא התחתן בחמישים‪,‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254