Page 254 - 28222
P. 254
254לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
גדותיו מפחיות ובקבוקים .מאפרה מלאה עמדה על השולחן העגול
הקטן .אבל לא היה זכר לאופנוען .או למישהו אחר.
ריצ'ר נקש על הזגוגית .הוא שמע צליל גירוד מעליו .חלון נפתח.
הוא התקרב לקיר.
"אני לא יודעת מי אתה ,אבל הם לא כאן ".זה היה קול של אישה,
צרוד מעשן סיגריות" .עכשיו צא מהחצר שלי".
"אני צריך לדבר עם זאק ",אמר ריצ'ר.
"אמרתי לך שהוא לא כאן".
"האופנוע שלו מקדימה".
"אז תדבר עם האופנוע .זאק לא כאן .אף אחד מהם לא כאן .תיכנס
לחפש אם אתה לא מאמין לי .לטובתך ,אני מקווה שאתה מחוסן".
"אז איפה הם?"
"בטח במוסך .מנסים לתקן את המכונית הדפוקה".
"יש לך כתובת של המוסך?"
"אם אתה לא יודע איפה המוסך ,אתה לא מכיר את זאק .מה אתה
רוצה ממנו?"
"לדבר איתו על עבודה".
האישה פלטה צווחה קצרה" .אם אתה חושב שזאק יתעניין
בעבודה ,אתה באמת לא מכיר אותו".
"בזאת הוא יתעניין .תאמיני לי".
האישה שתקה רגע" .יש בזה כסף? כסף אמיתי שאפשר להוציא
בחנות?"
"המון".
"או־קיי .זה מה שנעשה .אני אגיד לך איפה זאק .ואתה תגיד לזאק
שחצי ממה שהוא ירוויח הוא יעביר אליי .או שאני אבעט לו בתחת.
שוב".
ריצ'ר עקב אחרי הוראותיה של האישה .הן שלחו אותו מערבה בכביש
ישר ,שחלקים ממנו רחבים ,חלקים ממנו צרים ,ומשני צדיו עמודי
טלפונים ושדות .בכמה מהם התמשכו תעלות ניקוז ,באחרים נראתה
