Page 257 - 28222
P. 257
הזקיף | 257
אחת .ושם ראיתי אותך .שמעתי מה קרה .רק תאשר לי כמה פרטים,
ואני מחזיר אותך לעניינים בלי בעיה".
"אתה יכול לקחת את העסקאות שלך ולדחוף אותן לתחת .האחווה,
אתה חבר בה? כן או לא? כי אנחנו כן .תראו לו ,חברים".
הבחורים עם הטישרטים הרימו אותן כולם יחד .הבחורים עם
הז'קטים פתחו אותם .והבחור עם הסרבל פתח את כפתורי החולצה.
לכולם היה אותו קעקוע .בצד שמאל של החזה .עיט קירח .לופת
חיצים בשני הטפרים ,לא רק באחד .ו ְבמרכז גופה של הציפור ,במקום
כוכבים ופסים ,היה מגן עגול ובתוכו צלב קרס שחור על רקע אדום.
התמונה המטושטשת שהייתה במוחו של ריצ'ר מאז השיחה עם
וולוורק התבהרה באחת .הפרחים הלבנים בסלון של קלוסטרמן.
הם היו פרחי ֶא ֶדלַווייס .הפרח החביב על היטלר .וזה הבהיר לו מה
קלוסטרמן מסתיר .אבא שלו הגיע מגרמניה ב־ .1946עם ציור יקר
אחד לפחות ,ששימש לו עירבון לתחילתם של חיים חדשים .הוא היה
פושע מלחמה .נאצי .והנרי המשיך את העסק המשפחתי.
"טוב ,זה מפשט את העניינים ",אמר ריצ'ר" .חשבתי שזה יכול
ללכת לשני כיוונים .עכשיו אני מבין שיש רק כיוון אחד".
"תרים את החולצה ",אמר זאק" .תראה את שלך".
ריצ'ר לא זז.
זאק סגר את הז'קט ופנה לחבריו" .הוא בטח מ' ַאנטי ָפה' .מר
קלוסטרמן אמר שהם בטח עוקבים אחרינו .בגלל זה הוא רצה שנעזור
לו".
"שתעזרו במה?" שאל ריצ'ר" .לקשור לו את השרוכים? אני מניח
שאם תעבדו יחד ,אולי תצליחו .אם יהיו לכם כמה ימים לזה .וחדר
חשוך לשכב בו אחר כך".
בתגובה לאיום צעדו ששת הבחורים קדימה בו־בזמן.
"רבותיי ,לאט־לאט ",אמר ריצ'ר" .אתם לא משתמשים במשאבים
שיש לכם .תסתכלו סביבכם .יש כאן מפתחות ברגים .פטישים .ל ֹומים.
כל מיני דברים חדים וכבדים".
הבחורים החליפו מבטים .הם היו מבולבלים .למה היריב עוזר
