Page 248 - 28222
P. 248

‫‪ 248‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫אולי לדבר על משהו אחר‪ .‬אבל לא על השרת‪ ,‬הניח ריצ'ר‪ .‬האדם‬
‫שהקדים היה בר־החלפה‪ .‬סוכנת הבית דאגה להבהיר זאת‪ .‬והרוסים‬
‫ירשו רק לחברי המעגל הפנימי‪ ,‬המהימנים‪ ,‬להיות מעורבים בעניין‬
‫חשוב כל כך‪ .‬ריצ'ר החליט שכך או כך‪ ,‬שווה לו להשקיע שעה מזמנו‬
‫כדי לבר אם מישהו מגיע‪ .‬ואם כן‪ ,‬מי‪ .‬וולוורק התאמץ להשיג מידע‬

    ‫טרי על קלוסטרמן‪ .‬אולי הגיע הזמן שריצ'ר יאסוף מידע בעצמו‪.‬‬
‫ריצ'ר לא ראה שום מקום הגיוני להסתתר בו עם המכונית‪ ,‬אז‬
‫הוא עצר בשולי הכביש והדליק אורות חירום‪ .‬הוא בחר את המקום‬
‫בקפידה‪ .‬לבני אדם יש נטייה לא מודעת לייצר אסוציאציות על סמך‬
‫ִקרבה פיזית‪ .‬אם הם רואים אדם עומד ליד מעבר חציה‪ ,‬הם מניחים‬
‫שהוא רוצה לחצות‪ .‬ריצ'ר לא רצה להימצא קרוב לבית של קלוסטרמן‬
‫במידה שתיראה כאילו הוא ממתין בחוץ‪ .‬הוא רצה להיראות לא קשור‪,‬‬
‫מ ֵע ֶבר לגבול בלתי נראה שקושר אותו למקום‪ .‬אבל הוא גם לא רצה‬
‫להימצא רחוק מדי‪ .‬אם לא יצליח לראות בבירור את אורחיו של‬

                                 ‫קלוסטרמן‪ ,‬לא יהיה בזה שום טעם‪.‬‬
                                                  ‫אם יהיו כאלה‪.‬‬

‫ריצ'ר גישש מתחת ללוח המחוונים כדי לוודא שהוא יודע איפה‬
‫הידית לפתיחת מכסה המנוע‪ .‬הוא התקשר לסנדס כדי לעדכן אותה‬

                   ‫במתרחש‪ .‬אחר כך השעין את ראשו על המשענת‪.‬‬

‫במשך חצי שעה שום דבר לא זז‪ .‬ואז עברה משאית דואר‪ .‬כעבור רגע‬
‫עברה אישה בג'יפ כסוף‪ .‬אף אחד מהנהגים לא הקדיש תשומת לב‬
‫לריצ'ר‪ .‬שום דבר אחר לא זז‪ .‬ריצ'ר ישב עד שהניח שבעוד חמש דקות‬
‫יתחילו להגיע אנשים לפגישה של קלוסטרמן‪ .‬אם זה יקרה בכלל‪ .‬אחר‬
‫כך יצא‪ ,‬פתח את מכסה המנוע והעמיד פנים שהוא בודק את המנוע‪.‬‬
‫פניו וראשו היו מוסתרים‪ .‬ומבעד לחלון הנוסע במכוניתו הוא ראה‬

                            ‫בבירור את שביל הגישה של קלוסטרמן‪.‬‬
‫במשך שבע דקות שום דבר לא זז‪ .‬ואז הגיעה מרצדס‪ .‬מכונית‬
‫פרטית‪ .‬ארוכה ושחורה ונוצצת‪ .‬ריצ'ר ציין לעצמו את לוחית הרישוי‬
‫וראה אותה מתקרבת לביתו של קלוסטרמן‪ .‬היא נעצרה בשער‪ .‬זרוע‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253