Page 280 - 28222
P. 280

‫‪ 280‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫מה שראתה זה את פישר מתמוטטת על צידה‪ ,‬פוגעת ברצפה ונשמטת‬
                                                        ‫חסרת הכרה‪.‬‬

‫ריצ'ר הסתכל על דלת חדר השינה‪ .‬עדיין סגורה‪ .‬הוא הסתכל על‬
‫הטכנאית‪ .‬ההכשרה שלה סוף־סוף נכנסה לפעולה‪ .‬היא גיששה אחרי‬
‫התיק שלה‪ .‬ניסתה לשלוף ממנו את הגלוק‪ .‬ריצ'ר צעד אליה וחבט‬
‫בצד ראשה בידו השמאלית‪ .‬לא חזק מדי‪ .‬מספיק כדי שתאבד הכרה‪.‬‬

                    ‫אבל לא מספיק כדי לגרום לה אמנזיה מתמשכת‪.‬‬
‫ריצ'ר הרים את הסוקום מהרצפה‪ .‬הוא הסתכל על דלת חדר השינה‪.‬‬
‫הידית זזה‪ .‬הדלת התחילה להיפתח‪ .‬קנה גלוק הופיעה במרווח‪ .‬אחוז‬
‫בשתי ידיים‪ .‬נע באיטיות קדימה‪ .‬האישה בבירור נזהרה‪ .‬למרבה‬
‫המזל‪ .‬ככה לא נשקפה לה סכנה כשריצ'ר ירה שני צרורות מהירים אל‬
‫משקוף הדלת‪ .‬היא זינקה בחזרה לתוך החדר וטרקה את הדלת‪ .‬ריצ'ר‬
‫פנה ליציאה‪ .‬היריות לא הרעישו מדי הודות למשתיק הקול‪ .‬זה נשמע‬
‫כמו חבטה של מגזין מגולגל בשולחן‪ .‬אבל ייתכן שהצליל הגיע לחדר‬
‫הסמוך‪ .‬שאולי יושביו הם שאר חברי הצוות הרוסי‪ .‬ואולי אזרחים‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬ריצ'ר החליט שהגיע הזמן לגמור את המופע‪ .‬הוא יצא‬
‫החוצה‪ .‬זיהה את המכונית‪ .‬נכנס לתוכה‪ .‬התניע‪ .‬שילב לנסיעה‪ .‬ומעך‬

                                          ‫את דוושת הגז עד לרצפה‪.‬‬

‫ריצ'ר נסע במהירות חצי מייל ואז עצר בשולי הכביש‪ .‬הוא החליק את‬
‫הסוקום מתחת למושב ושלף את הטלפון שפישר נתנה לו‪ .‬הוא היה‬
‫צריך להעלות את התמונות שהיא צילמה ואז לשלוח אותן לוולוורק‪.‬‬

                        ‫הוא לחץ על "תפריט"‪ .‬ואז סגר את הטלפון‪.‬‬
‫משהו הטריד אותו‪ .‬משהו במצב הנוכחי היה לא תקין‪ .‬הוא החזיר‬
‫את הטלפון לכיס‪ .‬חזר לכביש‪ .‬והמשיך‪ ,‬מהר ככל שהעז‪ ,‬למוטל‬

            ‫שליד תחנת הרענון‪ ,‬היכן שהשאיר את סנדס ורת'רפורד‪.‬‬

‫בזמן שריצ'ר התקרב לתחנת הרענון למשאיות‪ ,‬הטלפון המאובטח של‬
                                            ‫ספרנסקי התחיל לצלצל‪.‬‬

                        ‫"הפיתיון נלקח‪ ",‬אמר הקול שבקצה הקו‪.‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285