Page 281 - 28222
P. 281
הזקיף | 281
ספרנסקי חייך לעצמו" .כמה מהר הם יביאו אותה?"
"אמרתי שהפיתיון נלקח .לא נבלע .היא נתנה את הטלפון לנווד.
הוא הסתלק איתו .אבל לא שלח את ההודעה".
"למה לא?"
"אני לא יודע .אולי הוא רוצה עוד כסף .אולי הוא לא יודע איך
להפעיל את הטלפון .אולי הוא חטף רגליים קרות .אנחנו כבר נברר.
אנחנו מפקחים סביב השעון .ברגע שהוא ישלח אתה תדע".
ריצ'ר החנה את השברולט מחוץ לחדר שמונה־עשרה ומיהר פנימה.
סנדס הייתה שם .היא עמדה בקצה המיטה השנייה .עיניה פעורות
לרווחה .רגליה פשוקות ברוחב הכתפיים .זרועותיה ישרות .אוחזת
את הקולט שלה בשתי ידיים .תנוחת ירי קלאסית .המכונה המשולש,
בגלל המשולש שנוצר בין הגב לזרועות .תנוחה טובה לירי מדויק .מה
שהיה עשוי להוות בעיה לריצ'ר ,כיוון שסנדס כיוונה לו ישר לחזה.
"ריצ'ר!" סנדס הורידה את האקדח ומיהרה אליו" .איפה היית?
דאגתי נורא .התקשרתי כל הזמן ולא ענית".
"סיפור ארוך ",אמר ריצ'ר" .התפתחויות משמעותיות .אני אסביר
הכול ,אבל כרגע אני צריך שתעזרי לי ".הוא שלף את הטלפון של
פישר מהכיס" .יש כאן תמונה .של מסמך .מהשרת שנתתי לרוסים.
פישר חושבת שזה המסמך עם זהות המרגל .היא רוצה שאני אשלח
אותה לוולוורק".
"זה קל .תן לי את הטלפון .אני אעשה את זה".
"לא .אני חושב שמשהו לא בסדר .אני חושב שמנסים להפיל את
פישר בפח".
"למה?"
"מכמה סיבות .קודם כול הפרחים .האדלוויס של קלוסטרמן .הם
לא היו שם כשראסטי ואני ביקרנו אצלו .ולמחרת הם היו .כשהוא
נפגש עם הנאצים .זה נראה לי קצת אקראי מדי".
"לא בהכרח .יכולות להיות הרבה סיבות לכך שיש ימים עם פרחים
וימים בלי".
