Page 287 - 28222
P. 287
הזקיף | 287
בלאתר אותו ,אז כשטילטלו לה אותו מול העיניים היא בלעה אותו.
מתוך דחף .אבל כשלהט הרגע יעבור? וכל צירופי המקרים יתבהרו
לה? הם לא ייקחו את הסיכון .הם יהרגו אותה ברגע שיהיו משוכנעים
שקיבלתם את המידע .במילים אחרות ,עכשיו .אז אתה חייב לפעול.
ברגע זה".
וולוורק לא ענה מיד .ריצ'ר שמע אותו מתעסק בעט .הוא דמיין את
האיש .את חלקי הפאזל נופלים למקומם בראשו .והתמונה שמתגלה
אינה מוצאת חן בעיניו.
"או־קיי ",אמר וולוורק אחרי דקה נוספת" .אתה בטח צודק .יש
לנו חלון הזדמנויות קטן .אבל במידה מסוימת יש לנו מזל בדרך שבה
הדברים הסתדרו ,בזה שהיא נתנה לך את הטלפון".
"למה זה מזל?" שאל ריצ'ר.
"אני חושב שאתה צודק שהם יהרגו אותה ברגע שידעו שהמידע
הועבר .אבל איך הם ידעו שזה נשלח? על ידי ניטור הטלפון שלה".
"פישר לא הייתה משתמשת בטלפון שקיבלה מהרוסים".
"ברור שלא .היא קנתה מכשיר נקי ,במיוחד למטרה הזאת .והם
בטח שיבטו אותו .זה מה שאני הייתי עושה במקומם .זה קל וזה מעדכן
אותם על שליחת הודעות .או שיחת טלפון .אבל לנו אין את הבעיה
הזאת .לא שלחת לי את התמונה ,והתקשרת אליי מהטלפון שלך".
"אבל הודעה כן נשלחה מהטלפון שלה .לפני רגע".
"למה? למי?"
"היינו צריכים את שם הקובץ כדי לאתר את הקובץ המקורי.
ולהשוות ביניהם .התמונה בטלפון הייתה קטנה מדי .רצינו לראות
אותה על המסך".
השתררה שתיקה נוספת .ריצ'ר שמע את וולוורק מתעסק שוב
בעט .ואז צליל זכוכית נשברת.
"ברכותיי ,ריצ'ר ",אמר וולוורק" .הרגת את מרגרט פישר".
סנדס הסיעה את ריצ'ר למוטל של הרוסים .וולוורק הזהיר אותו שלא
ילך .הוא הבטיח לשלוח את האנשים שלו .אבל אז הוא דיבר על
