Page 317 - 28222
P. 317
הזקיף | 317
רול הינהנה.
"למה?" שאל ריצ'ר.
"הייתה לי הרגשה שקורה משהו מוזר .שמשהו לא בסדר".
"זה נכון .איך ידעת?"
רול משכה בכתפיה" .תקרא לזה אינסטינקט של שוטרת .ראיתי
את גודייר עונה לשיחה בטלפון סלולרי ואז יוצא במהירות מהמשרד
שלו .רק שזה לא היה הטלפון הרגיל שלו .כולנו נאלצנו להשתמש
בסלולרים האישיים בזמן שהטלפונים של התחנה הושבתו ,אז ידעתי
שיש לו אייפון .הדגם האחרון .אלא שכמה פעמים לאחרונה הוא
השתמש בטלפון אחר .ישן .ולעיתים קרובות הוא נראה לי מתחמק.
אבל תמיד התעלמתי מזה .ואז חשבתי ,עד כאן .אני חייבת לדעת מה
הסיפור שלו".
"הוא ענה ַלשיחה מבית המשפט?"
"כן".
"אז למה את לא במדים? ולמה את משתמשת במכונית הפרטית
שלך?"
"הגעתי לבית המשפט כדי להגיש התפטרות .עזבתי .נמאס לי
מהמקום הזה .תחשוב על זה רגע .אתה זר .שרק עבר בעיירה .והיה לך
חשוב לעצור פושע יותר משזה היה חשוב לבלש המקומי .כבר עזרת
לי יותר מכל אחד אחר בתחנה .אז נשבר לי .הגיע הזמן להתחלה
חדשה ,במקום אחר".
"המכתב שלך .מישהו כבר קרא אותו?"
"אני בספק .למה?"
"אולי תרצי לקחת אותו בחזרה".
"למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?"
"התפנתה בעיירה ִמשֹרה של בלש".
"יש לנו רק ִ ֹמשרה אחת של בלש .והיא תפוסה".
"כבר לא .גודייר בדיוק התפטר".
"אתה רציני? למה?"
"אפשר לקרוא לזה משבר אישי .בכל מקרה ,יצטרכו למצוא לו
