Page 319 - 28222
P. 319

‫‪30‬‬

‫ראסטי רת'רפורד הגיח מדירתו ביום שני בבוקר‪ ,‬שבועיים בדיוק אחרי‬
                                                             ‫שפוטר‪.‬‬

‫הוא לא היה מהטיפוסים ששורצים בבית הקפה השכונתי‪ .‬הוא נהג‬
‫ללכת לאותו בית קפה מדי יום‪ .‬אך ורק בגלל הקפאין‪ .‬הוא לא הלך‬
‫כדי לחפש שיחה‪ .‬הוא לא התעניין בחברים חדשים‪ .‬הוא עמד בשקט‬
‫בתור‪ .‬הוא הזמין‪ .‬אסף את המשקה ברגע שהיה מוכן‪ .‬והלך‪ .‬אפילו‬
‫אחרי השבוע שבילה עם ג'ק ריצ'ר‪ ,‬הסתבר שזה הרגל שקשה לשנות‪.‬‬
‫תהליך ההסתגלות היה עוד פחות פשוט בשל התגובה שזכה לה‬
‫מהלקוחות האחרים‪ .‬כולם שמחו לראותו‪ .‬הוא הרגיש כמו מגנט‬
‫עם הקוטב הנכון‪ .‬נדמה שהוא מושך את כל מי שסביבו‪ .‬הלקוחות‬
‫המקיפים אותו התקרבו יותר מהרגיל‪ .‬כשהגיע לדלפק‪ ,‬זה היה אחרי‬
‫חילופי דברים חביבים עם כתריסר אנשים‪ .‬והוא ראה איך הבריסטה‬
‫תיקשרה עם שני הגברים שהזמינו לפניו‪ .‬היא הטיחה את ספליהם‬
‫על הדלפק‪ .‬התיזה קפה לצלוחיות והחליקה אותן לעברם בתנועה‬
‫שהתיזה עוד‪ .‬אבל כשהגיע תורו של ראסטי‪ ,‬היא חייכה אליו ושאלה‬
‫אם הוא רוצה את הקבוע‪" .‬תערובת הבית‪ ,‬גודל בינוני‪ ,‬למלא עד‬

                                              ‫הסוף‪ ,‬בלי חלב‪ ,‬נכון?"‬
                                   ‫"נכון‪ ",‬אמר ראסטי‪" .‬לקחת‪".‬‬
                  ‫"על חשבון הבית‪ ",‬היא אמרה‪" .‬נתראה מחר?"‬

‫בזמן שראסטי רת'רפורד יצא מבית הקפה‪ ,‬ג'ק ריצ'ר עמד בצד‬
‫הכביש‪ .‬חצי רחוב מהצומת המרומזר היחיד בעיירה שעבד כראוי‪.‬‬
‫הוא התבונן ברת'רפורד יוצא לדרכו‪ .‬הוא צעד מזרחה‪ .‬בלי להיחפז‪.‬‬
   314   315   316   317   318   319   320