Page 42 - 28222
P. 42
42לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
"העונג כולו שלי".
"ושנית ,אני חייב לשאול אותך משהו .אני בסכנה? הבלש דיבר
כל הזמן על שוד מכונית ,אבל זה לא באמת מה שקרה .היה לי קצת
זמן לחשוב בתא ,לפני שחקרו אותי .מה שקרה לא היה אקראי .זה היה
מתוכנן .האנשים האלה חיכו .בהתחלה חשבתי שהם רדפו אחריך .עד
היום לא קרה לי דבר כזה .אבל אז נזכרתי שאחד הגברים ניסה לתפוס
אותי לפני שהתערבת .הוא ניסה לדחוף אותי למכונית .הבלש אמר
שאני מבולבל .שאני טועה .אבל אני לא ,נכון? אני רק רוצה לדעת
מה קורה".
"אין לי מושג מה קורה ",אמר ריצ'ר" .זאת לא העיירה שלי .אני
לא מכיר אותך .אני לא יודע מה עשית ואת מי זה עלול להרגיז .אני
לא יודע איזה דבר בעל ערך יש לך .אבל יש כאן עסק מוזר .זה בטוח".
"אז מה לעשות?"
"החלטה שלך .הפילוסופיה שלי היא לקוות לטוב ביותר ולהתכונן
לגרוע מכול .בהתחשב בנסיבות ,הייתי אומר שהדבר הנבון יהיה
לעזוב את העיירה .לתת ְלמה שזה לא יהיה שקורה כאן לדעוך מעצמו.
לחזור כשהדברים יירגעו".
"לעזוב את העיירה?" עיניו של רת'רפורד נפערו לרווחה" .לא.
אני לא יכול".
"למה לא?"
"כי אני איראה אשם".
"במה?"
"סיפור ארוך".
ריצ'ר הירהר רגע .כבר הייתה שעת אחר צהריים מאוחרת .הוא
היה רעב .הוא היה צריך לאכול ,שם או במקום אחר .יהיה קשה יותר
לתפוס טרמפ בחושך .הוא ייראה פחות מהכביש .והוא היה סקרן
לגלות למה הבחור הקטן והעכברי בחולצה המוכתמת מקפה חושב
שלא להיראות אשם יותר חשוב מביטחונו האישי" .יש בסביבה מקום
עם המבורגרים טובים? אפשר שתספר לי על זה בזמן שנאכל".
"אמרת שאתה צריך להגיע לאנשהו?"
