Page 44 - 28222
P. 44
44לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
ניסיון נוסף עלול למשוך עוד תשמת לב .זה עלול להביא יותר נזק
מתועלת".
"אז מה המרכז מציע שנעשה? כלום?"
"עוד לא התקבלה החלטה סופית .לפקוח עין ולהמתין ,זאת
ההוראה הנוכחית .לראות אם הפריט צץ מעצמו .ואם כן ,לראות אם
הוא באמת מסוכן".
ספרנסקי הרחיק את הטלפון מהאוזן ונאבק בדחף לנפץ אותו
לרסיסים .זה החלק הכי גרוע בעבודת שטח .הצורך להתמודד עם
סתומים חסרי עמוד שדרה שמסתתרים מאחורי השולחן שלהם כל
היום .שבחיים לא הסתכנו בעצמם והימרו על החיים של אלה שכן.
ואז היו חששנים מכדי לנצל הזדמנות־של־פעם־בחיים לזכות ביתרון
על האויב ,כשזו הוגשה להם על מגש.
הוא החזיר את הטלפון אל אוזנו" .אתה צריך לחזור אליהם .ברגע
זה .לשכנע אותם שלפקוח עין ולהמתין זאת לא אפשרות .הפריט
עלול לא לצוץ לעולם .זאת האמת .ואם יצוץ ,הוא עלול לא להיות
מסוכן .וגם זאת האמת .אבל כל זה לא משנה .אם האף־בי־איי לא
יגלה אותו כאן ,מה הם יעשו? ירימו ידיים? לא .הם ימשיכו במצוד.
אחרי המקור .עד שיצליחו .וזה עלול לקרות לפני שהמשימה תושלם.
וזה יהיה אסון .וגם אם זה יקרה אחר כך ,זה יהיה הסוף ...של הסוכן
הנוגע בדבר .ולזה אני לעולם לא אתן לקרות ,כמובן".
"אני מבין .ומסכים .אבל המרכז חושש מחשיפה .מלמשוך תשומת
לב .מלחשוף את הסוד".
"תגיד להם שאין חשש שזה יקרה .ההפרעה הייתה חד־פעמית.
סתם ביש מזל .איזה נווד ,מין שוטר צבאי לשעבר שקרא את המצב
והתערב .הוא לא יעשה את זה שוב .אמרו לו לעזוב את העיירה".
"איך אתה יודע?"
"פעלתי בעיירה הזאת יותר מחמש־עשרה שנה .יש לי קשרים".
"אמינים?"
"המידע מגיע ישירות מתחנת המשטרה".
"או־קיי .זה טוב .אבל מה אם הנווד לא יעזוב את העיירה?"
